חוק חתימה אלקטרונית משנת 2001 מגדיר מהי חתימה אלקטרונית. מטרתו היא להתאים את תקני החתימה המקובלים להתנהלות בסביבה טכנולוגית מתקדמת, מהירה ומקוונת. החוק מתייחס ל”חתימה אלקטרונית מאובטחת” ול”חתימה אלקטרונית מאושרת” בלבד. הוא מקנה לחתימה המאובטחת מעמד בחוק ולכן מחייב אותה בסטנדרטים מחמירים, בעוד החתימה המאושרת מלווה את החתימה על ידי גורם שלישי שמזהה את החותם ומנפיק תעודה המעידה על כך.
לחוק חתימה אלקטרונית יש הרבה השפעה על אתרי אינטרנט ועל מוסדות ציבוריים. ראשית, החוק מגביר את הוודאות לגבי פעולות שמתבצעות במרחב המקוון. בעזרת החוק ניתן לעקוב אחר פעולות שמבוצעות באופן אלקטרוני ולמנוע זליגת מידע או התחזות. החוק מסדיר את הנושא של חתימות אלקטרוניות ולכן הוא משמעותי עבור בעלי עסקים, חברות, ארגונים, אנשים פרטיים ועוד.
שנית, חוק חתימה אלקטרונית מוסיף כללים ראייתיים שלא היו קיימים בעבר. באמצעות הכללים האלה ניתן להקנות הכרה משפטית לסוגים מסוימים של מסרים אלקטרונים. החוק הוא מהבחינה הזו תגובה לתהליך שהחל כבר לפני שנים רבות, ובו יותר ויותר אנשים משתמשים בכלים אלקטרוניים ודיגיטליים על מנת להזדהות.
מה תפקידו של משרד המשפטים בהקשר של החוק?
חוק חתימה אלקטרונית מגדיר בצורה ברורה את תפקידו של משרד המשפטים. לפי החוק ימונה במשרד המשפטים רשם גורמים מאשרים ורק הוא מוסמך לרשום גורמים מאשרים ולפקח על פעילותם. העברת הפעילות של הגורמים המאשרים למשרד המשפטים מעידה על החשיבות שמיוחסת לנושא של חתימה אלקטרונית.
רשם גורמים מאשרים שתחת משרד המשפטים פועל על פי חוק חתימה אלקטרונית. הוא בוחן כל מי שמבקש להירשם כגורם מאשר עבור חתימה אלקטרונית, ובודק את האבטחה הפיזית והלוגית לפי התקנות. מטרתו העיקרית של רשם גורמים מאשרים מטעם משרד המשפטים היא לנהל את פעילות הנפקת התעודות על פי סטנדרטים משפטיים.
סביר להניח שחוק חתימה אלקטרונית עוד יעבור לא מעט שינויים. הוא חייב להיות מושפע משיפורים טכנולוגיים על מנת להישאר רלוונטי ומושקעים בו מאמצים רבים. כדאי להמשיך לעקוב אחר מאפייני החוק ולפעול על פיו כדי להשיג חתימה בעלת תוקף.