מהו סקר סיכוני אבטחת מידע?
סקר סיכוני אבטחת מידע מהווה נדבך מרכזי בכל תכנית ניהול סיכונים בארגון.
סקר סיכוני סייבר ואבטחת מידע מאפשר זיהוי מוקדם של נקודות תורפה והבנת הסיכונים המשפיעים על תפעול הארגון,
ובכך מסייע בהגנה על המידע הרגיש ועל תהליכי הפעילות העסקית.
באמצעות שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת להערכת סיכונים, ניהול תהליכים והכשרת צוותי עבודה,
ניתן לבנות מערכת הגנה יעילה שמטרתה להקטין את הסיכוי לאירועי אבטחה חמורים ולהבטיח
את המשכיות הפעילות העסקית.
המפתח להצלחה בתחום זה הוא התאמה אישית של תהליכים לצרכי הארגון, בחינה מתמדת של הסיכונים
והתאמה לתנאי הסביבה המשתנים.
בכך, הארגון לא רק מגיב לאיומים קיימים, אלא גם מתכונן לאתגרים עתידיים ומבטיח המשכיות
וביטחון מידע ארוך טווח.
באמצעות שימוש בכלים מתקדמים, הגדרת מדדים להערכת הביצועים ושיתוף פעולה בין כל המחלקות,
ניתן לממש תכנית מקיפה שתורמת להקטנת הסיכונים ומשפרת את רמת האבטחה בכל תחומי הפעילות.
מה כולל סקר סיכוני אבטחת מידע?
זיהוי הסיכונים: איתור נקודות תורפה ותהליכים שעלולים להיות נתונים להתקפה.
הערכת הסיכונים: ניתוח רמת הסיכון של כל סיכון על פי קריטריונים כגון השפעה וסבירות התרחשות.
קביעת סדרי עדיפויות: קביעת סדרי עדיפויות לטיפול בסיכונים על בסיס רמת הסיכון.
פיתוח אסטרטגיות ניהול: הצעת פתרונות ואמצעי מניעה להתמודדות עם הסיכונים המזוהים.
תהליך זה מאפשר לארגונים להבין את מפת הסיכונים שלהם ולפעול בהתאם להקטנת הסיכונים,
שיפור המדיניות והגברת היעילות של מערכות האבטחה.
מי צריך לבצע סקר סיכוני אבטחת מידע?
ארגונים גדולים
ארגונים בעלי תשתיות מורכבות, כמו חברות טכנולוגיה, מוסדות פיננסיים, חברות ביטוח וארגונים ממשלתיים,
נמצאים בראש הרשימה.
האיומים המתקדמים והמורכבים אשר נתקלים בהם דורשים מעקב מתמיד וניהול סיכונים יעיל.
עסקים קטנים ובינוניים
גם עסקים קטנים ובינוניים יכולים להיות מטרות להתקפות סייבר.
לעיתים, העסקים הללו אינם מצוידים במשאבים נרחבים לניהול סיכונים, ולכן ביצוע סקר סיכונים יכול לסייע
בזיהוי מוקדם של נקודות תורפה ולסייע בשיפור ההגנה.
גופים ממשלתיים וארגוני בריאות
תחומים קריטיים כגון בריאות וממשל דורשים הגנה מקסימלית על המידע, הן מטעמי פרטיות והן מטעמי בטיחות.
סקר סיכונים עוזר בזיהוי נקודות תורפה שעשויות להשפיע על שירותי הציבור ועל בטחון המטיילים והאזרחים.
ספקי שירות ענן וחברות IT
ארגונים המספקים שירותי IT וענן צריכים להבטיח את אמינות ובטיחות המערכות שלהם.
סקר סיכונים עוזר להם להעריך את היכולות הטכניות שלהם מול התקפות סייבר ולהבטיח את המשכיות הפעילות.
סוגי סקרי סיכוני אבטחת מידע
סקר סיכונים טכנולוגי
סוג זה מתמקד באיתור וניהול הסיכונים הקשורים לתשתיות הטכנולוגיות: שרתים, רשתות, מערכות הפעלה,
תוכנות ויישומים.
הערכה זו כוללת בדיקה של פרצות אבטחה, עדכוני תוכנה ואמצעי הגנה טכנולוגיים.
סקר סיכונים ארגוני
סקר זה מתמקד בהיבטים האנושיים והתהליכיים: מדיניות אבטחה, נהלים, הכשרות עובדים והקצאת משאבים לאבטחה.
כאן מתמקדים בהבנת התרבות הארגונית והיכולות להתמודדות עם איומי אבטחה.
סקר סיכונים משפטי ורגולטורי
סוג זה מתמקד בזיהוי הסיכונים הקשורים לעמידה בדרישות משפטיות ורגולטוריות.
מדובר בהבטחת עמידה בתקני אבטחת מידע בינלאומיים, חוקים מקומיים והנחיות רגולטוריות שמטרתן
להגן על המידע הארגוני.
סקר סיכונים פיזי וסביבתי
בנוסף להיבטים הדיגיטליים, ארגונים צריכים להתייחס לסיכונים פיזיים: גישה לא מורשית למבנים,
אובדן נתונים בעקבות שריפות או אסונות טבע, וכן בקרת גישה לאזורי עבודה קריטיים.
תהליך ביצוע סקר סיכוני אבטחת מידע
שלב 1: הגדרת המטרות והיקף הסקר
בשלב הראשון, על הארגון להגדיר את מטרת הסקר ולהחליט אילו תחומים ייכללו.
יש לקבוע מהם הנכסים הקריטיים שיש להגן עליהם (מערכות IT, מסדי נתונים, מידע עסקי רגיש וכו’).
שלב 2: זיהוי נכסים וערך מידע
הגדרת נכסי המידע והערכת ערכם היא שלב קריטי. יש לרשום את כל הנכסים ולהעריך את רמת חשיבותם לארגון.
שלב זה כולל גם זיהוי של נקודות התורפה הפוטנציאליות בכל אחד מהנכסים.
שלב 3: זיהוי איומים
לאחר זיהוי הנכסים, יש לבצע זיהוי של איומים אפשריים: מתקפות סייבר, נזילות מידע, טעויות אנוש,
כשל טכני ועוד.
יש לערוך רשימה מפורטת של כל האיומים האפשריים ולהעריך את השפעתם על הארגון.
שלב 4: הערכת סיכונים
בשלב זה נעשית הערכת רמת הסיכון לכל איום על פי שני פרמטרים עיקריים: הסבירות להתרחשות האיום
וההשפעה הצפויה במקרה של התרחשותו.
ניתן להשתמש במטריצת סיכונים אשר מסייעת בהצגת הנתונים בצורה ויזואלית ובהחלטה על סדרי עדיפויות לטיפול.
שלב 5: קביעת תוכנית פעולה
לאחר זיהוי והערכת הסיכונים, על הארגון להגדיר תוכנית פעולה להתמודדות עם הסיכונים. תוכנית זו כוללת:
הטמעת אמצעי הגנה טכנולוגיים: התקנת מערכות זיהוי חדירות, חומת אש, תוכנות אנטי-וירוס ועוד.
הכשרת עובדים: קיום הדרכות והסמכות לשיפור המודעות לאבטחת מידע.
שיפור מדיניות אבטחה: עדכון הנהלים והמדיניות הקיימת כך שתתאים לאיומים שזוהו.
תכנון המשכיות עסקית: הכנת תכניות מגירה להתמודדות עם תקלות ואירועים בלתי צפויים.
שלב 6: מעקב ובקרה
לאחר הטמעת האמצעים, יש לבצע מעקב מתמיד ובקרה על האמצעים שהוטמעו.
תהליך זה כולל בדיקות תקופתיות, סקרי המשך ועדכונים בהתאם לשינויים בסביבה הטכנולוגית והעסקית.
שלב 7: דיווח ותיעוד
חלק בלתי נפרד מתהליך הסקר הוא תיעוד ומעקב אחר כל שלבי הסקר, ניתוח הסיכונים והפעולות שננקטו.
דו”חות תקופתיים מאפשרים להנהלת הארגון לעקוב אחרי ביצועי האבטחה ולבצע התאמות במידת הצורך.
שאלות ותשובות בנושא סקר אבטחת מידע
כיצד ניתן לשלב בין סקר סיכונים טכנולוגי לארגוני בצורה אפקטיבית?
שילוב בין סקר סיכונים טכנולוגי לארגוני דורש גישה אינטגרטיבית.
מומלץ לערב צוותים טכנולוגיים יחד עם מומחי ניהול סיכונים וייעוץ ארגוני.
יש להבטיח שדו”חות הסקר יכללו גם נתונים טכניים וגם תובנות לגבי תהליכים, תרבות ארגונית והכשרת עובדים.
השימוש בכלים מתקדמים לניתוח נתונים (כגון SIEM) יכול לסייע בקישור בין הנתונים הטכניים למידע האנושי.
אילו כלי ניתוח מתקדמים קיימים כיום להערכת סיכונים ואיך הם משתלבים בתהליך הסקר?
בין הכלים הנפוצים ניתן למצוא פתרונות SIEM (Security Information and Event Management),
מערכות לניהול איומי סייבר (Threat Intelligence Platforms), כלים לבדיקות חדירות אוטומטיות וכלים
לניתוח התנהגותי של משתמשים (UEBA).
כלים אלו מאפשרים איסוף, ניתוח והתראה בזמן אמת על חריגות או איומי אבטחה, ומהווים חלק בלתי נפרד
מתהליך הערכת הסיכונים הארגוני.
מהם האתגרים המרכזיים ביישום סקרי סיכונים בסביבות ענן?
סביבות ענן מציבות אתגרים כגון שליטה במידע המפוזר במערכות מרובות ספקים, תלות בספקי שירותי ענן
ובניית אמון במערכות חיצוניות.
בנוסף, בעיית הגדרות תצורה לא תקינות והעדר יכולת מעקב בזמן אמת יכולים להוביל לפערים בהגנה.
התמודדות עם אתגרים אלו מחייבת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים והגדרות ברורות של אחריות בין הארגון לספקי השירות.
כיצד ניתן למדוד את האפקטיביות של תכניות ניהול סיכונים והאם ישנם מדדים מקובלים בתחום?
מדידת האפקטיביות נעשית באמצעות קביעת מדדים ברורים (KPIs) כגון מספר התקלות, זמן תגובה לאירועים,
אחוז הפחתת הסיכונים, ורמת שביעות הרצון של הצוות.
מדדים אלו מאפשרים להעריך את ההשפעה של תכניות הניהול ולבצע התאמות נדרשות.
בנוסף, ביצוע בדיקות תקופתיות והסמכות מחדש לעובדים מהווים כלים יעילים להבטחת עדכון התוכנית והמשך
שיפור התהליכים.
האם קיימת גישה מומלצת לאינטגרציה של סקרי סיכונים עם תוכניות ההתאוששות מאסון?
כן, אינטגרציה מוצלחת של סקרי סיכונים עם תוכניות ההתאוששות מאסון דורשת תיאום בין צוותי ניהול סיכונים,
IT ושירותי התמיכה העסקית.
על הארגון לנתח את תרחישי האיום השונים ולהגדיר תכניות תגובה המתייחסות הן למתקפות סייבר והן לאסונות
טבע או כשל טכני.
האינטגרציה מחייבת בדיקות קבועות של תוכניות ההתאוששות ואימות עדכניותן מול הסיכונים המזוהים בסקר.