אדיסון קיבל את מדליית הזהב של הקונגרס ומפעל ההנצחה שלו כולל בתי ספר, מכללות, מוזיאונים, רחובות, כיכרות ועוד. בישראל פעל במשך שנים רבות בית קולנוע על שם תומס אדיסון ויש רחובות על שמו בחיפה, אשדוד ולוד. מדינת ישראל אפילו הנפיקה בול עם הדיוקן של תומס אדיסון וכל בוגר ללימודי טכנולוגיה והנדסה מכיר היטב את שמו ופועלו.

עם זאת, רק לעיתים רחוקות יוצא לנו לקבל ערך מוסף מהרקע של אנשים מפורסמים כמו תומס אדיסון. אדיסון יכול לשמש דוגמא לכל חברת סטארטאפ וכדאי להבין מה מיוחד בעבודה שלו על מנת לשאוב ממנה השראה להמצאות וחדשנות.

הפונוגרף והמעבדה של תומס אדיסון

לא רבים יודעים שאדיסון נולד חרש חלקית והוא כמעט לא למד בבית הספר, אלא בחינוך ביתי. את הקריירה שלו הוא החל עם פרסום הפונוגרף בשנת 1877: מכשיר מעשי להקלטה ולהשמעה של קול. המצאת הפונוגרף הייתה בעלת חשיבות רבה ויש שמייחסים לה השפעה על כל תעשיית התקליטים, המוזיקה והבידור.

ההמצאות של אדיסון נחקרו ושוכללו במוסד חדשנות קלאסי שנקרא אז “מעבדת המחקר מנהלו פארק”. המעבדה מוקמה בעיר ניו ג’רזי ליד ניו יורק והיום היא נקראת על שמו של אדיסון בעצמו. המעבדה היא מוסד היסטורי בגלל שורה ארוכה של סיבות, אך בעיקר בזכות העובדה שזו הייתה הפעם הראשונה בה הוקם מוסד שמטרתו המוצהרת היא ייצור חידושים טכנולוגיים. זו גם הסיבה לכך שהמעבדה היא מקור השראה לחדשנות ויש לא מעט חברות סטארטאפ שעובדות היום בצורה דומה.

גולת הכותרת: הנורה החשמלית

אי אפשר לדבר על תומס אדיסון בלי להזכיר את הנורה החשמלית. צריך לזכור שעד אותה תקופה לא הייתה אפשרות לייצר אור באופן מלאכותי, ולכן המונים באו לצפות בהמצאה של אדיסון. הנורה עבדה בסך הכל על שפופרת ריקה מאוויר עם חוט פחם לוהט והעיקרון שלה הוא היעדר חמצן שאמור לשרוף את החוט.

אדיסון לא המציא את הנורה החשמלית, אך הוא היה זה ששכלל אותה. אדיסון גם אחראי על ייצור המוני של הנורה החשמלית ועל כך שמאז ועד היום היא מהווה חלק בלתי נפרד מכל בית. כפי שכבר הוזכר, תומס אדיסון היה איש עסקים ולא מדען. הוא השתמש בכלים שעמדו לרשותו כדי להפוך חדשנות לעסק וידע כבר אז מה המשמעות האמיתית של סטארטאפ. הוא סיפק להרבה אנשים מוכשרים את הפלטפורמה להביא לידי ביטוי את הידע שלהם, ולאחר מכן שיווק את זה לציבור.

ללא המעורבות של תומס אדיסון, סביר להניח שהנורה החשמלית לא הייתה זוכה לאותה הצלחה ואולי אפילו נזנחת למספר שנים. מבחינה היסטורית, התפקיד העיקרי של אדיסון היה לקחת את העיצובים הקיימים של הנורה ולעודד את עובדיו לייצר דגם שנדלק לזמן ממושך יותר. בשנת 1979 הם אכן הצליחו לעשות זאת וכל השאר היסטוריה.

הנורה החשמלית היא לא ההמצאה היחידה ששוכללה במעבדה של תומס אדיסון. מלבד המצאות עיקריות שרשומות על שמו כמו טלגרף דו כיווני או טלגרף מרובע שיכול להעביר שני מסרים מכל כיוון, אדיסון שכלל את המצאת הטלפון, מצלמת הקולנוע, מחולל הדינמו והנורה החשמלית. הוא היה פחות או יותר מעורב בכל מה שקשור לחידושים טכנולוגיים של אותה תקופה וקיבל לא מעט פרסים על כך.

מה אפשר ללמוד משיטת העבודה של תומס אדיסון?

כל חברת טכנולוגיה שמתעסקת בבניית סטארטאפים יכולה ללמוד הרבה משיטת העבודה ומהרקע של תומס אדיסון. קודם כל, יש לציין שמדובר על אדם שלא התחנך על ברכי המוסדות הרשמיים. החינוך הביתי אפשר לתומס אדיסון להביא לידי ביטוי את ההעדפות האישיות שלו. הוא מנע ממנו להתמסר לפרידגמה אחת בלבד, אלא העניק לו פרספקטיביות חדשות ומרעננות. אפשר להתווכח על השאלה האם הוא יותר ממציא או יותר איש עסקים, אבל אין עוררין על הדרך הארוכה שעבר.

שנית, תומס אדיסון לא הגיע ממשפחה עשירה. הוא התחיל לעבוד בשנת 1960 כמפעיל טלגרף ומשם התפתח בצורה עצמאית לחלוטין. כמובן שיש השפעה מסוימת לכך שהוא היה חצי חירש, אך כנראה שהשילוב בין המגבלה הפיזית לבין הסביבה שבה עבד הוא זה שאחראי במידה רבה להצלחה שלו.

עבודה משותפת במעבדה של תומס אדיסון

תומס אדיסון למד מהר מאוד שצריך לגבש סביבה של אנשים מוכשרים על מנת להגיע לתוצאות. הייתה לו הכשרה בסיסית שמאפשרת לזהות את נקודות החוזק והחולשה של האמצעים הטכנולוגיים הקיימים בזמנו, אבל באותה מידה הוא גם הבין שאי אפשר לעשות את הכל לבד. הגיבוש של עובדים מוכשרים במעבדה של תומס אדיסון היא זו שיצרה את הערך המוסף. כל האנשים שעבדו במעבדה היו בעצם חלק מסוג של סטארטאפ והתוצאות לא איחרו להגיע.

העקרונות המנחים של עבודה במעבדה של תומס אדיסון צריכים להיות משותפים בכל חברת סטארטאפ. הם מדגישים את חשיבות עבודת הצוות ואת הצבת המטרות. רק באמצעות הצבת מטרות לטווח קצר וארוך ניתן להפיק תועלת מכל המצאה טכנולוגית. ללא הצבת מטרות עלולים אנשי מקצוע מומחים בתחומם להישאר מאחור, או להימנע משיתופי פעולה. במילים אחרות, שיתוף הפעולה בין עובדים בחברת סטארטאפ או מעבדה טכנולוגית הוא זה שמאפשר לקחת המצאה קיימת ולשכלל אותה.

ההיבט השיווקי והמסחרי בעבודתו של תומס אדיסון לא פחות חשובים מההיבט המקצועי. אדיסון ידע שאין טעם להמציא ולשכלל פיתוחים שלא מגיעים בסופו של דבר אל הקהל הרחב. מי שרוצה לעסוק בנושאים כמו חדשנות, טכנולוגיה, הייטק, המצאות, פיתוחים, מחשבים וכן הלאה, אמור להבין את זה. עליו לקחת את ההמצאות הקיימות ולבדוק באיזה אופן ניתן להפוך אותן לאמצעי יעיל וזמין עבור הקהל הרחב.

הדור הבא של המעבדות

חברות טכנולוגיה צריכות להשתמש באותן שיטות כמו במעבדה של תומס אדיסון. למרות שארגז הכלים עצמו השתנה לחלוטין, העקרונות המנחים יכולים להישמר פשוט כי הם מוכיחים את עצמם. אלו העקרונות הנכונים לעבוד ביחד ולהגיש לתוצאות. בעזרת שיתופי פעולה והיכרות עם פיתוחים קיימים ניתן לשכלל את כל סוגי המוצרים. הדור הבא של המעבדות כבר כאן, אבל הוא חייב לשאוב השראה מהאופן שבו עבדו מעבדות לפני עשרות ומאות שנים.

תומס אדיסון הוא דוגמא מצוינת לאופן שבו התחום המסחרי פוגש את התחום המדעי. אדיסון הצליח להפוך המצאות שעל הנייר נראות משוכללות ומורכבות, לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. הוא עשה את זה תוך שימוש בחושים חדשים ועזרה ממשאבי אנוש מגוונים. הדעות לגבי הקרדיט שאמור אדיסון לחלוק עם ממציאים אחרים עדיין חלוקות וככל הנראה יישארו כך לנצח, אבל יש הרבה דברים ללמוד ממנו. כדאי לשאוב השראה מאדיסון בהקדם ולהשתמש בו כדי להמשיך להתפתח.

The post תומס אדיסון, מה אפשר ללמוד ממנו על הסטארטאפ שלך appeared first on קורל טכנולוגיות.