מהו איתור ותגובה לאיומי APT?
איתור ותגובה לאיומי APT הוא תחום מקצועי בעולם אבטחת המידע שמטרתו לזהות בזמן אמת או בסמוך ככל האפשר פעולות של תוקפים מתקדמים, להבין את היקף החדירה, לבלום את המשך הפעילות הזדונית ולשקם את הסביבה הארגונית בצורה מבוקרת.
המונח APT מתייחס למתקפה מתקדמת ומתמשכת.
החלק של המתקדמת נוגע לשיטות הפעולה.
התוקפים משתמשים לעיתים קרובות בהנדסה חברתית, מסמכי פישינג ממוקדים, פרצות zero day, גניבת זהויות, כלים לגיטימיים של מערכת ההפעלה, תקשורת מוצפנת, תנועה רוחבית והסתרת עקבות.
החלק של המתמשכת מתייחס לכך שהמטרה אינה רק לחדור, אלא להישאר.
במקרים רבים תוקף APT פועל בסבלנות, בוחן את הרשת, מעלה הרשאות, מאתר נכסים רגישים, אוסף מידע, יוצר מנגנוני התמדה ופועל לאורך שבועות, חודשים ולעיתים אף יותר.
בדיוק בשל כך, איתור ותגובה לאיומי APT נשענים על היכולת לזהות דפוסים חריגים ולא רק חתימות מוכרות.
פתרונות מתקדמים בתחום בודקים לוגים ממערכות שונות, תעבורת רשת, תחנות קצה, שרתים, שירותי ענן, מערכות דואר, זהויות משתמשים, חיבורים מרחוק, פעולות מנהל מערכת ושרשראות אירועים מורכבות.
כאשר מזוהה התנהגות חשודה, מתחיל שלב התגובה.
שלב זה עשוי לכלול בידוד עמדות, חסימת משתמשים, ניתוק סשנים פעילים, עצירת תהליכים זדוניים, חסימת תקשורת עם שרתי פיקוד ושליטה, איפוס סיסמאות, איסוף ראיות דיגיטליות, חקירה מעמיקה, שחזור פעילות התוקף והפקת לקחים.
ארגון שלא משקיע ביכולת מקצועית של איתור ותגובה לאיומי APT עלול לגלות את החדירה רק כאשר נגרם נזק ממשי.
זה יכול להיות דלף מידע, השבתת שירותים, פגיעה במוניטין, סחיטה, הפרת רגולציה או אובדן אמון מצד לקוחות ושותפים.
לעומת זאת, ארגון שמטמיע יכולות מתקדמות בתחום מגדיל משמעותית את הסיכוי לעצור את התוקף בשלב מוקדם, לצמצם נזק ולהמשיך לפעול בביטחון גבוה יותר.
סוגי איתור ותגובה לאיומי APT
כאשר מדברים על סוגי איתור ותגובה לאיומי APT, חשוב להבין שאין פתרון יחיד שמספיק לבדו.
ההגנה היעילה נוצרת משילוב בין שכבות טכנולוגיות, תהליכים מקצועיים ואנשי סייבר מיומנים.
אחד הסוגים המרכזיים הוא איתור ברמת הרשת.
בגישה זו בוחנים את תעבורת התקשורת בארגון כדי לזהות דפוסים חשודים כמו תקשורת ליעדים זדוניים, תנועות רוחביות חריגות, יציאת מידע בהיקפים לא שגרתיים או שימוש בפרוטוקולים באופן מחשיד.
זהו מרכיב חשוב במיוחד משום שתוקפי APT נוטים לנוע בין מערכות ולשמור על תקשורת עם תשתיות חיצוניות.
סוג נוסף הוא איתור ברמת תחנות הקצה והשרתים.
כאן נכנסות לתמונה מערכות EDR ו XDR, שמסוגלות לזהות פעולות חשודות בתחנה עצמה, כמו הרצת קוד חריגה, יצירת קבצים לא אופייניים, שינויי רג’יסטרי, גניבת אישורים, ניסיונות התחמקות ממנגנוני אבטחה או שימוש בכלים מובנים של המערכת באופן זדוני.
גישה זו חיונית משום שלא מעט מתקפות APT משתמשות בכלים לגיטימיים כדי להיטמע בסביבה ולהקשות על הזיהוי.
קיים גם איתור מבוסס זהויות והרשאות.
במקרים רבים, התוקף אינו מנסה רק להפיל קובץ זדוני, אלא לגנוב משתמשים, להעלות הרשאות ולנצל חשבונות קיימים.
לכן יש חשיבות גבוהה לניטור התחברויות חריגות, שימוש לא רגיל בחשבונות פריבילגיים, שינויים במדיניות גישה, כניסות ממיקומים חשודים או דפוסי עבודה שחורגים באופן מובהק מהרגלי המשתמש.
סוג חשוב נוסף הוא איתור ותגובה בסביבת ענן.
ארגונים רבים עובדים כיום עם Microsoft 365, Google Workspace, Azure, AWS ושירותים נוספים.
תוקפי APT יודעים לנצל חולשות גם במרחב הזה.
הם מחפשים הרשאות עודפות, תיבות דואר פגיעות, אפליקציות צד שלישי חשודות, מפתחות API דלופים ותצורות שגויות.
לכן, איתור ותגובה לאיומי APT חייבים לכלול גם את שכבת הענן ולא רק את הרשת המקומית.
מעבר לשכבות האיתור, קיימים גם סוגים שונים של תגובה.
יש תגובה אוטומטית שמבוססת על כללים, לדוגמה בידוד עמדה או חסימת כתובת IP כאשר מתקיים תנאי מסוים.
יש תגובה אנליטית שמבוצעת על ידי צוות SOC או מומחי Incident Response, שבוחנים את האירוע לעומק ומחליטים על צעדים בהתאם להקשר העסקי והטכנולוגי.
יש גם תגובה אסטרטגית שכוללת ניתוח שורש הבעיה, תיקון חולשות, עדכון נהלים, הטמעת בקרות חדשות והפחתת סיכון עתידי.
בחלק מהארגונים פועלת יכולת פנימית לאיתור ותגובה לאיומי APT, באמצעות צוות סייבר ייעודי וחדר בקרה.
בארגונים אחרים השירות ניתן במודל מנוהל, על ידי חברה חיצונית שמספקת ניטור, חקירה ותגובה.
לעיתים הפתרון הנכון הוא מודל היברידי, שבו הטכנולוגיה יושבת בארגון, אבל המעקב, האנליזה והתגובה מתבצעים בשיתוף עם מומחים חיצוניים.
הנקודה המרכזית היא שלא מספיק לזהות התראה.
צריך לדעת לקשר בין אירועים, להבין האם מדובר בפעילות APT אמיתית, כמה עמוק התוקף חדר, אילו מערכות הושפעו, מה רמת הסיכון העסקי ואילו צעדים נדרשים כדי להחזיר שליטה מלאה לארגון.
מי צריך איתור ותגובה לאיומי APT?
התשובה הקצרה היא שכמעט כל ארגון שמחזיק מידע רגיש, מערכות קריטיות או רציפות תפעולית משמעותית צריך יכולת של איתור ותגובה לאיומי APT.
עם זאת, יש מגזרים וארגונים שעבורם הצורך חד במיוחד.
גופים פיננסיים הם דוגמה מובהקת.
בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות אשראי ופינטק מחזיקים מידע יקר ערך, מבצעים תנועות כספיות ומחויבים לרגולציה מחמירה.
מבחינת תוקפים, אלו מטרות אטרקטיביות במיוחד.
מתקפת APT על גוף פיננסי יכולה להוביל לגניבת מידע, הונאה, פגיעה באמון הציבור והשלכות רגולטוריות משמעותיות.
גם ארגוני בריאות זקוקים להגנה מתקדמת.
בתי חולים, קופות חולים, מעבדות רפואיות וחברות בתחום המדיקל מחזיקים מידע רפואי רגיש מאוד.
בנוסף, במערכות אלו קיימת חשיבות גבוהה לזמינות.
פגיעה בתפקוד הדיגיטלי עלולה להשפיע ישירות על הטיפול הרפואי ועל חיי אדם.
לכן, איתור ותגובה לאיומי APT במגזר הבריאות הם לא רק עניין טכנולוגי, אלא גם צורך תפעולי ואתי.
מוסדות ממשלתיים, רשויות מקומיות, גופי ביטחון, תשתיות לאומיות, חברות אנרגיה, מים, תחבורה ותקשורת נמצאים אף הם בראש סדר העדיפויות.
בארגונים כאלה, תקיפת APT עשויה להיות חלק ממאמץ רחב יותר של ריגול, השפעה, שיבוש או פגיעה באינטרס לאומי.
לכן, ההגנה חייבת להיות רב שכבתית, רציפה ומגובה ביכולות חקירה ותגובה מקצועיות.
גם חברות תעשייה, מפעלים וארגונים עם סביבות OT ו ICS צריכים תשומת לב גבוהה.
כאשר ייצור, בקרה או אוטומציה תעשייתית מחוברים לרשתות דיגיטליות, החשיפה עולה.
תוקף מתוחכם עלול לנסות לשלב בין חדירה לרשת ה IT לבין תנועה לסביבה התפעולית.
במקרים כאלה, איתור ותגובה לאיומי APT חייבים להתחשב גם באילוצים תפעוליים ייחודיים של מערכות תעשייתיות.
חברות הייטק, סטארטאפים, חברות סייבר, חברות ביטחוניות, משרדי עורכי דין, משרדי רואי חשבון וחברות מסחר אלקטרוני נדרשים גם הם לפתרונות בתחום.
הסיבה לכך ברורה.
בכל מקום שבו יש קניין רוחני, מידע על לקוחות, חוזים, קוד מקור, נתונים עסקיים או גישה לשרשרת אספקה, קיים פוטנציאל ממשי לפעילות APT.
גם עסקים בינוניים אינם חסינים.
לעיתים הם נתפסים בטעות כיעד פחות מעניין, אך בפועל הם עשויים לשמש חוליה חלשה בשרשרת אספקה רחבה יותר.
תוקף שמבקש להגיע לארגון גדול עשוי לחדור קודם לספק קטן או בינוני שמחובר אליו.
לכן, גם חברות שאינן ענקיות צריכות לבחון ברצינות הטמעה של יכולות איתור ותגובה לאיומי APT, במיוחד אם הן עובדות מול גופים גדולים, ממשלתיים או ביטחוניים.
מעבר לסוג הארגון, יש כמה סימנים שמעידים על צורך ברור בפתרון.
אם הארגון מחזיק מידע רגיש, פועל תחת רגולציה, נשען על מערכות דיגיטליות לפעילות השוטפת, מאפשר עבודה מרחוק, משתמש בענן, מפעיל משתמשים עם הרשאות גבוהות או כבר חווה אירועי אבטחה בעבר, הוא בהחלט צריך לבחון הקמה או שדרוג של מערך איתור ותגובה לאיומי APT.
סטטיסטיקות מישראל בנושא איתור ותגובה לאיומי APT
כאשר בוחנים את הצורך בפתרונות של איתור ותגובה לאיומי APT בישראל, התמונה ברורה מאוד.
ישראל היא מדינה מתקדמת טכנולוגית, מחוברת מאוד דיגיטלית ומאופיינת בריכוז גבוה של חברות הייטק, תשתיות חכמות, גופים ממשלתיים, ארגוני בריאות, מוסדות פיננסיים ומפעלים תעשייתיים.
השילוב הזה הופך אותה ליעד מעניין במיוחד עבור תוקפים מתוחכמים.
לפי דיווחים של גופים ציבוריים ופרסומים מקצועיים מהשנים האחרונות, מערך הסייבר הלאומי מטפל מדי שנה באלפי פניות ואירועים ברמות חומרה שונות.
חלק מהאירועים כוללים ניסיונות חדירה ממוקדים, קמפיינים של פישינג מתוחכם, פגיעה בשרשרת אספקה וניסיונות לגשת למערכות קריטיות.
לצד זאת, ארגונים ישראליים מדווחים על עלייה בהיקף ניסיונות התקיפה ועל מורכבות גוברת של האירועים.
במגזר הבריאות בישראל נרשמה בשנים האחרונות עלייה במודעות לסיכוני סייבר בעקבות תקיפות על מוסדות רפואיים בארץ ובעולם.
התקפות מסוג זה המחישו היטב כיצד אירוע סייבר אינו נשאר ברמת ה IT בלבד, אלא עלול להשפיע על שירות לאזרח, רציפות טיפולית ואמון הציבור.
גם במגזר הציבורי והרשויות המקומיות בולטת המגמה של השקעה גדולה יותר ביכולות ניטור, מניעה, התאוששות ותגובה.
בישראל פועלים ארגונים רבים תחת דרישות רגולציה, תקני אבטחת מידע והנחיות ממשלתיות, שמחייבים שיפור ביכולת הזיהוי והתגובה.
המציאות מלמדת שלא מספיק להגן היקפית על הארגון.
נדרש גם מנגנון פנימי שיזהה תוקף שכבר הצליח לעקוף שכבה אחת או יותר.
עוד נתון חשוב שעולה ממחקרים בינלאומיים ורלוונטי מאוד לישראל הוא משך הזמן הממוצע עד לזיהוי חדירה.
במקרים רבים ארגונים מגלים את האירוע זמן רב לאחר החדירה הראשונית.
כאשר מדובר ב APT, כל יום שעובר ללא זיהוי עשוי להרחיב את היקף הנזק.
זו בדיוק הסיבה לכך שארגונים בישראל משקיעים יותר ב SOC, ב SIEM, ב EDR, במודיעין איומים ובשירותי MDR.
מבחינת המשק הישראלי, העלויות הישירות והעקיפות של אירועי סייבר יכולות להיות גבוהות מאוד.
מלבד שיקום מערכות, יש להביא בחשבון אובדן הכנסות, פגיעה במוניטין, עלויות ייעוץ, חשיפה משפטית, פגיעה בפרטיות לקוחות והשבתת שירותים.
בארגונים מסוימים, דלף מידע אחד או השבתה של כמה שעות עלולים לייצר נזק כספי של מאות אלפי שקלים ואף הרבה יותר.
מעבר למספרים, קיימת בישראל גם רמת איומים ייחודית שנובעת מהמציאות הגיאופוליטית.
הדבר מתבטא בניסיונות תקיפה מצד קבוצות מאורגנות, בגופים בעלי מוטיבציה אידיאולוגית ובקמפיינים ממוקדים נגד מגזרים מסוימים.
משמעות הדבר היא שאיתור ותגובה לאיומי APT בישראל אינם מותרות.
מדובר בצורך ממשי, עסקי ולאומי כאחד.
לכן, ארגונים מקומיים שמבינים את הסיכון נוטים לבנות תוכנית מתמשכת ולא להסתפק בפעולה נקודתית.
הם משקיעים בשילוב בין טכנולוגיה, נהלים, הכשרת עובדים, בדיקות תקופתיות, תרגול אירועים ושיתופי פעולה עם מומחי סייבר חיצוניים.
שירותי קורל טכנולוגיות בנושא איתור ותגובה לאיומי APT
שירותי קורל טכנולוגיות בנושא איתור ותגובה לאיומי APT נועדו לסייע לארגונים לבנות מערך הגנה אפקטיבי מול איומים מתקדמים ומתמשכים.
הגישה המקצועית בתחום זה חייבת להיות מבוססת על התאמה אמיתית לאופי הארגון, לסיכונים שלו, למבנה הרשת, למערכות הקריטיות ולרגולציה החלה עליו.
לכן, שירות איכותי אינו מתחיל במכירת מוצר, אלא בהבנת התמונה המלאה.
קורל טכנולוגיות יכולה ללוות ארגונים בתהליך מיפוי סיכונים ובחינה של פערי אבטחה קיימים.
שלב זה כולל ניתוח תשתיות, זיהוי נכסים קריטיים, בחינת הרשאות, סקירת סביבות מקומיות וענניות, בחינת יכולות הניטור הקיימות והבנה של מסלולי התקיפה האפשריים.
לאחר מכן ניתן להמליץ על ארכיטקטורת הגנה שתומכת באיתור ותגובה לאיומי APT ברמה גבוהה יותר.
חלק משמעותי מהשירות כולל הטמעה או שדרוג של מערכות ניטור ואנליזה.
זה יכול לכלול פתרונות SIEM, מערכות EDR או XDR, אינטגרציה של מקורות לוגים, בניית חוקים וקורלציות, יצירת תהליכי טיפול באירועים וחיבור למודיעין איומים עדכני.
המטרה היא לא רק לייצר הרבה התראות, אלא להגדיל את היכולת לגלות את מה שבאמת מסוכן.
שירות חשוב נוסף הוא בניית תהליכי Incident Response.
כאשר מתגלה אירוע חשוד, הזמן הוא מרכיב קריטי.
קורל טכנולוגיות יכולה לסייע בבניית נוהלי תגובה ברורים, חלוקת אחריות, מסלולי הסלמה, שיטות תיעוד, מנגנוני בידוד וטיפול, תבניות לחקירה דיגיטלית ותהליכי התאוששות מסודרים.
ארגונים רבים יודעים שיש להם כלים, אך אינם בטוחים כיצד לפעול בשעת אמת.
זה בדיוק המקום שבו מתודולוגיה ברורה עושה הבדל משמעותי.
מעבר לכך, שירותי קורל טכנולוגיות יכולים לכלול הקשחת מערכות, צמצום שטח תקיפה, שיפור ניהול הרשאות, הפרדת רשתות, הגנה על זהויות, שיפור אבטחת הדואר, הטמעת בקרות בענן וביצוע בדיקות תקופתיות שמטרתן לוודא שהמערך נשאר אפקטיבי לאורך זמן.
אפשרות נוספת היא ליווי בתרגול אירועי סייבר.
תרגולים כאלה מסייעים להנהלה, לצוותי ה IT, לאנשי האבטחה ולבעלי התפקידים העסקיים להבין כיצד נראה אירוע APT, איך מתקבלות החלטות בזמן אמת, היכן יש פערים ואיך משפרים מוכנות.
בפועל, ארגון שתירגל אירוע מגיב מהר ומדויק יותר מארגון שפוגש תרחיש כזה לראשונה בזמן אמת.
היתרון המשמעותי בשירות מקצועי הוא היכולת לחבר בין טכנולוגיה, תהליך והבנה עסקית.
איתור ותגובה לאיומי APT אינם מתקיימים בוואקום.
הם משפיעים על רציפות עסקית, רגולציה, מוניטין, שירות ללקוחות והנהלה בכירה.
לכן חשוב לעבוד עם גורם שמבין גם את האיומים עצמם וגם את צרכי הארגון בשטח.
שאלות ותשובות בנושא איתור ותגובה לאיומי APT
שאלה נפוצה היא האם אנטי וירוס וחומת אש מספיקים כדי להתמודד עם APT.
התשובה היא לא.
אמצעים אלו חשובים, אך הם רק חלק ממערך הגנה רחב יותר.
איומי APT בנויים כדי לעקוף הגנות בסיסיות, להיטמע במערכות קיימות ולהשתמש גם בכלים לגיטימיים.
לכן נדרשים ניטור מתקדם, ניתוח התנהגותי, מודיעין איומים ויכולת תגובה מקצועית.
שאלה נוספת היא איך יודעים אם הארגון כבר נפגע.
לעיתים קיימים סימנים כמו התחברויות חריגות, יצירת משתמשים לא מוכרים, תעבורה יוצאת לא רגילה, ירידה בביצועים, שינויים בהרשאות או התראות ממערכות אבטחה.
עם זאת, במקרים רבים לא יהיו סימנים בולטים לעין.
לכן יש חשיבות גבוהה לציד איומים יזום, איסוף לוגים מסודר ובדיקות עומק תקופתיות.
שאלה חשובה נוספת היא כמה זמן לוקח להטמיע מערך של איתור ותגובה לאיומי APT.
התשובה תלויה בגודל הארגון, במורכבות הסביבה, בכמות המערכות, ברמת הבשלות הקיימת וביעדים.
יש ארגונים שיכולים להתחיל בשלב ראשון בתוך זמן קצר יחסית, באמצעות חיבור מערכות קריטיות והגדרת תהליכי תגובה בסיסיים.
אחרים יבנו תוכנית רחבה יותר בשלבים.
העיקר הוא להתחיל נכון ולא לחכות לאירוע משמעותי.
יש מי ששואל האם שירות מנוהל יכול להתאים גם לארגון קטן או בינוני.
ברוב המקרים כן.
למעשה, עבור ארגונים שאין להם צוות SOC פנימי, שירות מנוהל עשוי להיות פתרון יעיל במיוחד.
הוא מאפשר ליהנות מטכנולוגיה, מניטור, מאנליסטים ומיכולת תגובה בלי להקים הכול מאפס בתוך הארגון.
שאלה אחרת היא האם APT קשור רק לגופים מדינתיים או ביטחוניים.
ממש לא.
נכון שיש מתקפות שמקושרות לשחקנים מתקדמים מאוד, אך בפועל גם חברות מסחריות, ארגוני בריאות, מוסדות חינוך, חברות תעשייה ועסקים בשרשרת אספקה עשויים להיות יעד.
כל ארגון שמחזיק מידע, גישה או השפעה יכול לעניין תוקף מתוחכם.
שאלה משמעותית במיוחד היא מה ההבדל בין תגובה לאירוע רגיל לבין תגובה לאירוע APT.
באירוע רגיל המטרה לעיתים קרובות היא להסיר את האיום המקומי ולטפל בנקודת הפגיעה.
באירוע APT יש צורך להניח שהתוקף פעל באופן רחב, יצר מנגנוני התמדה, נגע בכמה מערכות ואולי אף גנב מידע לאורך זמן.
לכן, התגובה חייבת להיות עמוקה יותר, חקירתית יותר ומתוכננת בקפדנות.
גם השאלה על עלות חוזרת לעיתים קרובות.
העלות תלויה בהיקף השירות, בכלים, במורכבות הארגון ובמודל ההפעלה.
עם זאת, ברוב המקרים העלות של מוכנות והגנה נמוכה משמעותית מהעלות של אירוע APT שלא זוהה בזמן.
כאשר בוחנים את התמונה העסקית הרחבה, ההשקעה באיתור ותגובה לאיומי APT היא למעשה השקעה ביציבות, באמון ובהמשכיות.
עוד שאלה שחוזרת היא האם ניתן למנוע לחלוטין כל מתקפה.
התשובה הריאלית היא שלא ניתן להבטיח חסינות מוחלטת.
אבל בהחלט ניתן לצמצם דרמטית את הסיכוי להצלחה של התוקף, להקטין את זמן השהייה שלו בארגון, לזהות פעילות מוקדם יותר ולהגיב באופן שמונע נזק חמור.
זה בדיוק הערך של מערך מקצועי ומעודכן.
מחפש איתור ותגובה לאיומי APT? פנה עכשיו!
