מהו מחשוב קוונטי?
מחשוב קוונטי הוא תחום מחשוב המשתמש בעקרונות ממכניקת הקוונטים לביצוע חישובים.
מכניקת הקוונטים היא ענף בפיזיקה המתאר את התנהגות החומר והאנרגיה בקנה מידה קטן מאוד, כגון אטומים וחלקיקים תת-אטומיים.
במחשוב קלאסי, מידע מאוחסן בסיביות שיכולות לייצג 0 או 1.
עם זאת, במחשוב קוונטי, מידע מאוחסן בסיביות קוונטיות, או קיוביטים, שיכולים לייצג 0, 1 או סופרפוזיציה של שני המצבים בו זמנית.
אחד מעקרונות המפתח במחשוב קוונטי הוא סופרפוזיציה.
שלא כמו ביטים קלאסיים, שיכולים להתקיים רק במצב אחד בכל פעם (או 0 או 1), קיוביטים יכולים להתקיים בסופרפוזיציה של שני המצבים בו זמנית.
המשמעות היא שקיוביט יכול לייצג גם 0 וגם 1 בו-זמנית, מה שמאפשר למחשבים קוונטיים לעבד מספר עצום של אפשרויות במקביל.
מושג חשוב נוסף במחשוב קוונטי הוא שזירה קוונטית.
שזירה קוונטית היא תופעה שבה שני קיוביטים או יותר הופכים מקושרים באופן שמצבו של קיוביט אחד תלוי במצבו של השני,
ללא קשר למרחק הפיזי ביניהם.
מאפיין זה מאפשר למחשבים קוונטיים לבצע סוגים מסוימים של חישובים בצורה יעילה הרבה יותר ממחשבים קלאסיים.
למחשוב קוונטי יש פוטנציאל לפתור סוגים מסוימים של בעיות הרבה יותר מהר ממחשבים קלאסיים.
מחשוב קוונטי הוכיח את עצמו בתחומים כמו קריפטוגרפיה, אופטימיזציה, הדמיית מערכות קוונטיות ולמידת מכונה.
עם זאת, בניית מחשבים קוונטיים מעשיים שיכולים להתעלות על מחשבים קלאסיים עבור מגוון רחב של יישומים
הוא עדיין אתגר טכנולוגי משמעותי.
איך עובד מחשוב קוונטי?
מחשוב קוונטי פועל על ידי שימוש בעקרונות מכניקת הקוונטים לביצוע חישובים.
להלן מרכיבי המפתח של אופן פעולת המחשוב הקוונטי:
קיוביטים: יחידת המידע הבסיסית במחשוב קוונטי היא הקיוביט. קוויביטים יכולים להתקיים בסופרפוזיציה של מצבים,
המייצגים גם 0 וגם 1 בו זמנית.
זאת בניגוד לביטים קלאסיים, שיכולים להיות רק במצב אחד בכל פעם.
שערים קוונטיים: בדומה למחשוב קלאסי, מחשוב קוונטי משתמש בשערים לוגיים כדי לתמרן קיוביטים ולבצע חישובים.
שערים קוונטיים הם פעולות שיכולות לשנות את המצב של קיוביט אחד או יותר.
ניתן להשתמש בשערים אלו לביצוע פעולות כגון סופרפוזיציה, שזירה קוונטית ומדידה.
סופרפוזיציה: מחשוב קוונטי מנצל את הסופרפוזיציה, שבה קיוביטים יכולים לייצג מספר מצבים בו זמנית.
לדוגמה, קיוביט יכול להיות בסופרפוזיציה של 0 ו-1 בו-זמנית, מה שמאפשר למחשבים קוונטיים לעבד מספר עצום של אפשרויות במקביל.
שזירה קוונטית: שזירה קוונטית היא תופעה שבה שני קיוביטים או יותר מתואמים בצורה כזו שמצבו של קיוביט אחד תלוי במצב האחרים.
מאפיין זה מאפשר למחשבים קוונטיים לבצע חישובים מסוימים מהר בהרבה ממחשבים קלאסיים.
ניתן להשתמש בשזירה קוונטית כדי ליצור אלגוריתמים קוונטיים רבי עוצמה המנצלים את ההקבלה והקורלציה של קיוביטים.
מדידה: במחשוב קוונטי מבוצעות מדידות כדי לחלץ מידע קלאסי מקיוביטים.
כאשר מודדים קיוביט, הוא קורס מסופרפוזיציה של מצבים למצב קלאסי מוגדר של 0 או 1.
תוצאת המדידה היא הסתברותית, וההסתברויות נקבעות לפי המצב הקוונטי של הקיוביט לפני המדידה.
אלגוריתמים קוונטיים: אלגוריתמי מחשוב קוונטי נועדו למנף את המאפיינים הייחודיים של קיוביטים כדי לפתור בעיות ספציפיות
בצורה יעילה יותר מאלגוריתמים קלאסיים.
כמה אלגוריתמים קוונטיים ידועים כוללים את האלגוריתם של שור לפירוק מספרים גדולים, שיש לו השלכות על קריפטוגרפיה,
והאלגוריתם של גרובר לחיפוש מסדי נתונים.
חשוב לציין שבניית מחשבים קוונטיים מעשיים היא אתגר הנדסי מורכב בשל האופי העדין של קיוביטים והצורך לצמצם
שגיאות הנגרמות על ידי גורמים כמו דה-קוהרנטיות ורעש.
חוקרים ומהנדסים עובדים באופן פעיל על פיתוח טכנולוגיות קיוביט שונות וטכניקות לתיקון שגיאות כדי להתגבר על האתגרים
הללו ולבנות מחשבים קוונטיים ניתנים להרחבה.
ממה מורכב מחשב קוונטי?
מחשוב קוונטי מורכב ממספר מרכיבים מרכזיים הפועלים יחד לביצוע חישובים קוונטיים.
להלן המרכיבים של מערכת מחשוב קוונטי:
קיוביטים: אבן הבניין הבסיסית של מחשוב קוונטי הוא הסיבית הקוונטית, או הקיוביט. קוויביטים הם האנלוגי הקוונטי של ביטים קלאסיים
והם יחידות המידע הבסיסיות במחשב קוונטי.
הם יכולים להתקיים בסופרפוזיציה, המייצגים גם 0 וגם 1 בו-זמנית, וניתן להסתבך עם קיוביטים אחרים.
שערים קוונטיים: שערים קוונטיים הם פעולות שמתפעלות את מצב הקיוביטים כדי לבצע חישובים.
בדומה לשערים לוגיים קלאסיים, המבצעים פעולות על ביטים קלאסיים, שערים קוונטיים פועלים על קיוביטים לביצוע פעולות קוונטיות.
דוגמאות לשערים קוונטיים כוללות את שער Hadamard, שער CNOT ושער פאולי.
אוגרים קוונטיים: אוגר קוונטי הוא אוסף של קיוביטים המופעלים יחד כקבוצה.
חישובים קוונטיים מבוצעים בדרך כלל על אוגר של קיוביטים, כאשר שערים פועלים על קיוביט אחד או יותר בתוך האוגר.
מערכות בקרה: מחשבים קוונטיים דורשים מערכות בקרה מתוחכמות כדי לתמרן ולמדוד את הקיוביטים במדויק.
מערכות בקרה אלו כרוכות בשליטה ובמניפולציה מדויקת של מצבי הקיוביט באמצעות אותות חשמליים או אופטיים.
מעגלים קוונטיים: מעגלים קוונטיים הם רצפים של שערים קוונטיים המיישמים אלגוריתמים או חישובים קוונטיים ספציפיים.
מעגלים קוונטיים נבנים על ידי חיבור ושילוב שערים קוונטיים שונים כדי להשיג פעולות רצויות על הקיוביטים.
מדידה קוונטית: מדידה קוונטית היא תהליך של חילוץ מידע קלאסי מקיוביטים. כאשר מודדים מערכת קוונטית,
הסופרפוזיציה קורסת למצב קלאסי מוגדר.
תוצאות המדידה מספקות תוצאות קלאסיות שניתן להשתמש בהן לחישוב או ניתוח נוסף.
מערכות קירור: מחשוב קוונטי דורש טמפרטורות נמוכות במיוחד כדי להפחית רעש ולמנוע קיוביטים מלהתפרק.
מערכות קירור קריוגניות, כגון מקררי דילול, משמשות לקירור החומרה הקוונטית לטמפרטורות קרובות לאפס מוחלט.
תיקון שגיאות: מערכות קוונטיות רגישות מאוד לרעש ושגיאות הנגרמות על ידי גורמים כמו דה-קוהרנטיות ואינטראקציות עם הסביבה.
טכניקות תיקון שגיאות, כגון קודי תיקון שגיאות קוונטיות, משמשות כדי לזהות ולהפחית שגיאות ולשפר את המהימנות של חישובים קוונטיים.
רכיבים אלה פועלים יחד כדי ליצור מערכת מחשוב קוונטי שיכולה לרתום את כוחה של מכניקת הקוונטים לביצוע חישובים מורכבים.
חשוב לציין שהיישום והטכנולוגיה הספציפית המשמשים יכולים להשתנות בין פלטפורמות וארכיטקטורות מחשוב קוונטי שונות.
סוגי מחשוב קוונטי
ישנם מספר סוגים של מחשוב קוונטי, כאשר כל אחד מהם משתמש במערכות פיזיקליות שונות כדי ליישם ביטים קוונטיים (קיוביטים)
ולבצע חישובים קוונטיים.
כמה מהסוגים הבולטים:
מחשוב קוונטי מוליך-על: גישה זו משתמשת במעגלים מוליכי-על כדי ליצור ולתפעל קיוביטים.
מעגלים אלו מקוררים לטמפרטורות נמוכות במיוחד כדי לנצל את התופעה של מוליכות-על.
קיוביטים מוליכים-על מיושמים בדרך כלל כלולאות זעירות של חוט מוליך-על המופסק על-ידי צמתים של ג’וזפסון.
חברות כמו יבמ, גוגל וריגטי עובדות באופן פעיל על מחשוב קוונטי מוליך-על.
מחשוב קוונטי של יונים לכודים: בגישה זו, קיוביטים מיושמים באמצעות יונים בודדים שנלכדו ומטופלים באמצעות שדות אלקטרומגנטיים.
רמות האנרגיה הפנימיות של היונים משמשות כמצבי הקיוביט, וקרני לייזר משמשות לתמרן ולמדוד אותן.
מחשוב קוונטי של יונים לכודים מאפשר זמני קוהרנטיות ארוכים ופעולות בנאמנות גבוהה.
חברות כמו IonQ והוניוול מתמקדות במחשוב קוונטי של יונים לכודים.
מחשוב קוונטי טופולוגי: זוהי גישה תיאורטית שמטרתה לבנות קיוביטים המבוססים על אוניונים, שהם חלקיקים קוואזי-חלקיקים אקזוטיים
בעלי תכונות שזירה לא-אבליות.
כל אחדים אלה ישמשו לקידוד ועיבוד מידע קוונטי בצורה עמידה ביותר בפני רעשים ושגיאות.
מחשוב קוונטי טופולוגי עדיין נמצא ברובו בתחום המחקר ועדיין לא מומש בניסוי.
מחשוב קוונטי פוטוני: גישה זו משתמשת בפוטונים (חלקיקי אור) כקיוביטים.
מידע קוונטי מקודד במצבים קוונטיים של פוטונים, והתקנים שונים כמו מפצלי אלומה, לוחות גלים וגלאים משמשים לתמרן ולמדוד אותם.
למחשוב קוונטי פוטוני יש יתרון של זמני קוהרנטיות ארוכים ורגישות נמוכה לשגיאות.
עם זאת, הוא גם מתמודד עם אתגרים במונחים של אינטראקציות קיוביט ומדרגיות.
מספר קבוצות מחקר וחברות חוקרות מחשוב קוונטי פוטוני, כולל מאמצים בפוטוניקה משולבת.
חישול קוונטי: חישול קוונטי הוא צורה מיוחדת של מחשוב קוונטי שמטרתה לפתור בעיות אופטימיזציה.
הוא משתמש בקיוביטים המייצגים את המשתנים של בעיה, ותהליך החישול הקוונטי עוזר למצוא את מצב האנרגיה הנמוך ביותר,
המתאים לפתרון האופטימלי.
D-Wave Systems היא חברה בולטת בתחום החישול הקוונטי.
אלו הן רק כמה דוגמאות לסוגי המחשוב הקוונטי הנבדקים כעת.
תחום המחשוב הקוונטי מתפתח במהירות, ויש עוד גישות וטכנולוגיות שונות שמפותחות ונחקרות, כמו מחשוב קוונטי טופולוגי,
קיוביטים מבוססי סיליקון ועוד.
מה ההבדל בין מחשב קוונטי למחשב רגיל?
כמו שהזכרנו בתחילת המאמר, אחד ההבדלים העיקריים בין מחשב קוונטי למחשוב קלאסי הוא האופן שבו מעובד מידע.
במחשוב קלאסי, מידע מיוצג כסיביות, שיכולות להיות להן ערך של 0 או 1.
במחשוב קוונטי, מידע מיוצג כקיוביטים, שיכולים להתקיים במספר מצבים בו-זמנית.
הבדל מרכזי נוסף הוא השזירה הקוונטית.
שזירה קוונטית זוהי תכונה של מכניקת הקוונטים המאפשרת לחלקיקים להשפיע על מצבם של חלקיקים אחרים באופן מיידי,
לא משנה כמה רחוקים הם זה מזה.
ניתן לנצל תכונה זו במחשוב קוונטי כדי לבצע סוגים מסוימים של חישובים הדורשים מהירות גבוהה.
למה משמש מחשוב קוונטי?
למחשוב קוונטי יש פוטנציאל לשימוש במגוון רחב של יישומים.
כמה שימושים של מחשוב קוונטי כוללים:
קריפטוגרפיה: ניתן להשתמש במחשוב קוונטי כדי לחדור סוגים מסוימים של הצפנה הנחשבים כיום למאובטחים ובלתי חדירים.
הסיבה לכך היא שמחשבים קוונטיים יכולים לבצע סוגים מסוימים של חישובים, כמו פירוק לגורמים של מספר שלם (מונח מתמטי),
הרבה יותר מהר ממחשבים קלאסיים.
הנדסת תרופות: ניתן להשתמש במחשוב קוונטי כדי לדמות התנהגות של מערכות מולקולריות מורכבות, מה שיסייע בגילוי תרופות חדשות.
למידת מכונה: ניתן להשתמש במחשוב קוונטי כדי להאיץ את האימון האלגוריתמים של למידת מכונה.
מודלים פיננסיים: מחשוב קוונטי יכול להיות שימושי בבניית מודלים של מערכות פיננסיות והדמיית תרחישים פיננסיים מורכבים,
שיכולים לסייע בקבלת החלטות ובניהול סיכונים.
חיזוי אקלים: ניתן להשתמש במחשוב קוונטי כדי לדמות התנהגות של מערכות מורכבות, כמו האקלים של כדור הארץ,
מה שיסייע בהבנת שינויי האקלים ובפיתוח אסטרטגיות התגוננות.
פתרון בעיות מורכבות: מחשוב קוונטי יכול להיות שימושי בפתרון בעיות אופטימיזציה מורכבות, כגון בעיית הסוכן הנוסע בתורת הגרפים (TSP),
שיהיו לה יישומים רבים בעולם האמיתי.
אנשי מקצוע בתחום המחשוב הקוונטי
מחשוב קוונטי הוא תחום מרגש ומתפתח במהירות עם הזדמנויות קריירה צומחות.
להלן כמה מסלולי תפקידים בתחום המחשוב הקוונטי:
מפתח אלגוריתמים קוונטיים: מפתחי אלגוריתמים קוונטיים מעצבים ומפתחים אלגוריתמים קוונטיים כדי לפתור בעיות ספציפיות
בצורה יעילה יותר מאלגוריתמים קלאסיים.
הם עובדים על תרגום בעיות בעולם האמיתי למודלים חישוביים קוונטיים וחוקרים את היתרונות הפוטנציאליים
של מחשוב קוונטי עבור יישומים שונים.
מהנדס תוכנה קוונטי: מהנדסי תוכנה קוונטיים מפתחים כלי תוכנה, מסגרות וספריות למחשוב קוונטי.
הם עובדים על שפות תכנות, סימולטורים, אלגוריתמי אופטימיזציה וממשקים המאפשרים למשתמשים לעצב,
לדמות ולהפעיל תוכניות קוונטיות.
מהנדס חומרה קוונטית: מהנדסי חומרה קוונטיים מתכננים ומפתחים את הרכיבים והמערכות הפיזיים של מחשבים קוונטיים.
הם עובדים על פיתוח ואופטימיזציה של ארכיטקטורת החומרה, תכנון וייצור קיוביטים, פיתוח מערכות בקרה וטיפול באתגרים
הקשורים להרחבה, תיקון שגיאות והפחתת רעש.
מדען מידע קוונטי: מדעני מידע קוונטי חוקרים את היסודות התיאורטיים של מחשוב קוונטי ותורת המידע הקוונטי.
הם מפתחים אלגוריתמים, פרוטוקולים וטכניקות חדשות לתקשורת קוונטית, הצפנה קוונטית, תיקון שגיאות קוונטיות ועיבוד מידע קוונטי.
מומחה יישומים קוונטיים: מומחי יישומים קוונטיים מתמקדים ביישום מחשוב קוונטי לתחומים ותעשיות ספציפיות כגון פיננסים, כימיה,
אופטימיזציה ולמידת מכונה.
הם עובדים על הבנת אתגרים ספציפיים לתחום, עיצוב אלגוריתמים קוונטיים ומשתפים פעולה עם מומחים בתחומים
אלה כדי לפתח יישומים מעשיים.
חוקר קוונטים: חוקרי קוונט עובדים במוסדות מחקר אקדמיים או בתעשייה כדי לקדם את ההבנה הבסיסית של
מחשוב קוונטי וטכנולוגיות קשורות.
הם עורכים ניסויים, מפתחים טכנולוגיות קוונטיות חדשות, מפרסמים מאמרי מחקר ותורמים לפיתוח חומרה,
אלגוריתמים ותיאוריה קוונטית.
מהנדס מערכות קוונטיות: מהנדסי מערכות קוונטיות מתמקדים באינטגרציה ובאופטימיזציה של מערכות חומרה ותוכנה קוונטית.
הם עובדים על פיתוח ותחזוקה של התשתית הנדרשת להפעלת מחשבים קוונטיים, כולל ממשקי חומרה, בקרת מערכת וטכניקות הפחתת שגיאות.
תפקידים עסקיים ואסטרטגיים: ככל שתחום המחשוב הקוונטי מתקדם, יש צורך הולך וגובר באנשי מקצוע שיכולים להבין
את ההשלכות העסקיות של טכנולוגיות קוונטיות.
אסטרטגים עסקיים קוונטיים, יועצים ומנהלי פרויקטים עובדים על ניתוח שוק, פיתוח אסטרטגיה, אימוץ טכנולוגיה וניהול פרויקטים
הקשורים ליוזמות מחשוב קוונטי.
כל שהתחום ממשיך להתפתח, צפויים להופיע תפקידים והזדמנויות חדשות.
ראוי גם לציין כי רקע חזק בפיזיקה קוונטית, מדעי המחשב, מתמטיקה או תחום קשור נדרש בדרך כלל לרוב התפקידים במחשוב קוונטי.
שפות פיתוח תוכנה למחשוב קוונטי
Qiskit: פריימוורק Qiskit היא מסגרת קוד פתוח שפותחה על ידי IBM לתכנות מחשבים קוונטיים.
הוא מבוסס על Python ומספק סט מקיף של כלים וספריות לתכנון, סימולציה וביצוע של מעגלים קוונטיים במכשירים הקוונטיים של יבמ.
Qiskit כולל גם מודולים היי לבל ללמידה ואופטימיזציה של מכונות קוונטיות.
Cirq: פריימוורק Cirq היא מסגרת תכנות קוונטי בקוד פתוח שפותחה על ידי גוגל.
זוהי ספריית Python שתוכננה במיוחד ליצירה, עריכה והרצה של מעגלים קוונטיים.
Cirq מאפשר שליטה בלאו לבל על פעולות קוונטיות ותומך בסימולציה במחשבים קלאסיים וכן בביצוע על חומרה קוונטית.
Forest: פריימוורק Forest היא מסגרת תכנות קוונטי שפותחה על ידי ריגטי מחשוב.
הוא כולל שפה בשם Quil (שפת הוראות קוונטית) לתיאור תוכניות קוונטיות, וכן ספריית Python בשם pyQuil לאינטראקציה
עם המעבדים הקוונטיים של ריגטי.
Forest מספקת גם סימולטור קוונטי לבדיקה וניפוי באגים אלגוריתמים קוונטיים.
Microsoft Quantum Development Kit: מיקרוסופט מציעה את ערכת הפיתוח Quantum, הכוללת את שפת התכנות Q#.
Q# היא שפה ספציפית לתחום עבור מחשוב קוונטי ומאפשרת למפתחים לכתוב אלגוריתמים קוונטיים,
תוכניות מארח קלאסיות וסימולטורים קוונטיים.
הערכה משתלבת עם Visual Studio ותומכת הן בסימולציה והן בביצוע על חומרה קוונטית.
ProjectQ: פריימוורק ProjectQ היא מסגרת תוכנה בקוד פתוח עבור מחשוב קוונטי התומכת בפיתוח צד שרת.
ProjectQ מספקת Python API היי לבל לבנייה ואופטימיזציה של מעגלים קוונטיים.
ProjectQ מאפשרת סימולציה של אלגוריתמים קוונטיים במחשבים קלאסיים ושילוב עם פלטפורמות חומרה קוונטיות שונות.
Quipper: שפת Quipper היא שפת תכנות פונקציונלית עבור מחשוב קוונטי.
היא מספקת שפת היי לבל עם מבנים ליצירת מעגלים ואופטימיזציה.
Quipper תומכת גם בסימולציה וביצוע במכשירים קוונטיים.
אלו הן רק כמה דוגמאות לשפות ומסגרות לפיתוח תוכנות מחשוב קוונטי הזמינות.
תחום המחשוב הקוונטי מתפתח במהירות, ושפות וכלים חדשים מפותחים ללא הרף לתמיכה בתכנות קוונטי.
שפות פיתוח חומרה למחשוב קוונטי
כשמדובר בפיתוח חומרת מחשוב קוונטי, שפות התכנות בהן נעשה שימוש עשויות להשתנות בהתאם לפלטפורמת החומרה הספציפית
או לטכנולוגיה שבה נעשה שימוש.
QASM: שפת Quantum Assembly Language (QASM) היא שפה לאו לבל המשמשת לתיאור מעגלים ופעולות קוונטיות.
לעתים קרובות הוא מזוהה עם חומרת המחשוב הקוונטי של IBM, והוא מאפשר למפתחים לציין את השערים והמידות הקוונטיות הרצויות בלאו לבל.
Quil: שפת Quil (שפת הוראה קוונטית) היא שפה שפותחה על ידי ריגטי מחשוב.
למרות שהוא משמש בעיקר לתכנות אלגוריתמים קוונטיים, הוא תומך גם בתיאור של רכיבי חומרה קוונטיים והאינטראקציות ביניהם.
ניתן להשתמש ב-Quil כדי להגדיר שערים קוונטיים, מדידות ופעולות אחרות ספציפיות לחומרה.
OpenQASM: תקן OpenQASM הוא תקן פתוח לשפת הרכבה קוונטית שפותחה על ידי IBM כחלק ממסגרת Qiskit.
OpenQASM מספק ייצוג קריא אנושי של מעגלים קוונטיים, המאפשר למפתחים לכתוב תוכניות קוונטיות אגנוסטיות לחומרה.
PyQuil: ספריית PyQuil היא ספריית Python שפותחה על ידי Rigetti Computing המספקת ממשק היי לבל לאינטראקציה
עם המעבדים הקוונטיים שלהם.
PyQuil מאפשרת למפתחים להגדיר ולהפעיל תוכניות קוונטיות באמצעות שפת Quil, שיכולה לשלב הוראות ספציפיות לחומרה
עבור ההתקנים הקוונטיים של ריגטי.
ארכיטקטורות קוונטיות ושפת חישוב (QACL): QACL היא שפה ספציפית לתחום שפותחה על ידי קבוצת הארכיטקטורות והחישוב הקוונטים
באוניברסיטת בריסטול.
היא מיועדת לכתיבת מעגלים ואינטראקציות קוונטיות לאו לבל, מה שמאפשר למפתחים למקד לארכיטקטורות חומרה קוונטיות ספציפיות.
חשוב לציין ששפות הפיתוח עבור חומרת מחשוב קוונטי עשויות להשתנות בהתאם לטכנולוגיה וליצרן הספציפיים.
לכל חברת חומרת מחשוב קוונטי עשויה להיות שפה או ממשק משלה לתכנות המכשירים שלה.
בנוסף, ככל שהתחום ממשיך להתפתח, שפות ומסגרות חדשות עשויות לצוץ לתמיכה בתכנות ספציפי לחומרה עבור פלטפורמות מחשוב קוונטי שונות.
מה ההבדל בין מחשוב קוונטי למחשוב קוגנטיבי?
מחשוב קוגניטיבי ומחשוב קוונטי הם תחומים שונים המתייחסים להיבטים שונים של מחשוב ויש להם מטרות שונות.
מחשוב קוגניטיבי עוסק ביצירת מערכות חכמות המחקות יכולות קוגניטיביות אנושיות, בעוד שמחשוב קוונטי ממנף את מכניקת הקוונטים
כדי לבצע חישובים בצורה יעילה יותר ממחשבים קלאסיים.
הם מתייחסים להיבטים שונים של מחשוב ויש להם מטרות ויישומים ברורים.
מה ההבדל בין מחשוב קוונטי למחשוב נוירומורפי?
מחשוב נוירומורפי שואף לחקות את המבנה והתפקוד של רשתות עצביות ביולוגיות, בעוד שמחשוב קוונטי
ממנף את מכניקת הקוונטים כדי לבצע חישובים בצורה יעילה יותר ממחשבים קלאסיים.
אלו גישות שונות עם עקרונות ויישומים שונים.
מחשוב נוירומורפי מתמקד בעיבוד בהשראת המוח, בעוד שמחשוב קוונטי מבקש לרתום תופעות קוונטיות
לפתרון בעיות חישוביות ספציפיות.
מחיר מחשב קוונטי
העלות של מחשב קוונטי נעה בין כמה מיליוני דולרים לעשרות מיליוני דולרים.
למערכות אלו יש מספר מוגבל של קיוביטים, שהם המקבילות הקוונטיות של ביטים קלאסיים ומהווים את אבני הבניין הבסיסיות של חישוב קוונטי.
עם זאת, חשוב לציין שתחום המחשוב הקוונטי מתפתח במהירות, והעלויות צפויות להשתנות כל הזמן.
ישנם מאמצים מתמשכים לפתח טכנולוגיות קוונטיות סקלאביליות וחסכוניות יותר, כגון שיפור היציבות והקוהרנטיות של קיוביטים,
חקר חומרים וארכיטקטורות חדשים והגברת רמת האינטגרציה.
ככל שהטכנולוגיה תתבגר ותתפשט יותר, צפוי שעלותם של מחשבים קוונטיים תקטן עם הזמן.
עם זאת, מחשבים קוונטיים צפויים להישאר מערכות יקרות יחסית ומתמחות בעתיד הנראה לעין, במיוחד מכיוון שאנו שואפים למכונות גדולות יותר
המסוגלות לפתור בעיות מורכבות.
ההיסטוריה של המחשוב הקוונטי
ההיסטוריה של המחשוב הקוונטי התחילה סביב שנות ה-80, כאשר הרעיון של מחשב קוונטי הוצע לראשונה על ידי הפיזיקאי פול בניוף.
ב-1985 פרסם דיוויד דויטש, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, מאמר המתאר את עקרונות החישוב הקוונטי,
שהניח את הבסיס לתחום המחשוב הקוונטי.
בשנים הבאות החלו מדענים וחוקרים אחרים לחקור את הפוטנציאל של מחשוב קוונטי והציעו מודלים ואלגוריתמים שונים בנושא.
בשנת 1994, פיטר שור, מתמטיקאי ממעבדות בל, פיתח את האלגוריתם הקוונטי הראשון לפירוק לגורמים של מספר שלם,
שיהווה גורם עיקרי בשיטות ההצפנה המודרניות.
בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, החלו מדענים בחברות כמו IBM ו-D-Wave Systems לבנות מחשבים קוונטיים
בקנה מידה קטן באמצעות יונים לכודים וקיוביטים מוליכי-על.
מחשבים קוונטיים מוקדמים אלו הצליחו לבצע פעולות פשוטות כמו טלפורטציה קוונטית ושזירה קוונטית.
בשנת 2010 נרשמה התקדמות משמעותית בתחום המחשוב הקוונטי, הכוללת פיתוח קודי תיקון שגיאות קוונטיים
ויצירת מחשבים קוונטיים גדולים ומורכבים יותר מבעבר.
בשנת 2016, גוגל הודיעה כי המחשב הקוונטי שלה השיג “עליונות קוונטית”, כלומר הוא מסוגל לבצע חישוב
שיהיה בלתי אפשרי אפילו עבור המחשבים הקלאסיים החזקים ביותר.
כיום, המחקר בתחום המחשוב הקוונטי ממשיך להתקדם בקצב מסחרר, כאשר חברות כמו יבמ, גוגל,
מיקרוסופט ועליבאבא משקיעות תקציבי עתק בטכנולוגיה הזאת.
שאלות ותשובות בנושא מחשוב קוונטי
ש: מהי סופרפוזיציה במחשוב קוונטי?
ת: סופרפוזיציה היא עיקרון בסיסי במחשוב קוונטי.
זה מאפשר קיוביט להתקיים בשילוב או סופרפוזיציה של שני מצבים 0 ו-1 בו זמנית.
משמעות הדבר היא שקיוביט יכול לייצג מספר מצבים אפשריים בו-זמנית, ולספק למחשבים קוונטיים
את היכולת לעבד מידע במקביל ולחקור מספר פתרונות בו-זמנית.
ש: מהי שזירה קוונטית במחשוב קוונטי?
ת: שזירה קוונטית היא תכונה מרכזית נוספת של מחשוב קוונטי.
כאשר קיוביטים מסתבכים, מצבו של קיוביט אחד הופך מקושר למצבו של אחר, ללא קשר למרחק הפיזי ביניהם.
מתאם זה מאפשר למחשבים קוונטיים לבצע חישובים מסוימים מהר יותר על ידי מינוף הקשר בין קיוביטים מסובכים.
ש: מהם היישומים של מחשוב קוונטי?
ת: למחשוב קוונטי יש פוטנציאל להשפיע על תחומים שונים.
יישומים פוטנציאליים מסוימים כוללים קריפטוגרפיה, בעיות אופטימיזציה, סימולציה של מערכות קוונטיות, למידת מכונה,
מודלים פיננסיים, גילוי תרופות ומדעי החומרים. ע
ם זאת, יישומים מעשיים עבור רבים מהיישומים הללו עדיין בפיתוח.
ש: מהם האתגרים במחשוב קוונטי?
ת: מחשוב קוונטי עומד בפני מספר אתגרים.
אתגר משמעותי אחד הוא שמירה על המצבים הקוונטיים העדינים של קיוביטים ומזעור שגיאות הנגרמות
כתוצאה מחוסר קוהרנטיות ורעש.
הגדלה של מערכות קוונטיות כדי לטפל במספרים גדולים יותר של קיוביטים היא אתגר נוסף.
בנוסף, פיתוח אלגוריתמים קוונטיים מעשיים ומתוקנים שגיאות עבור מגוון רחב של יישומים נותר תחום מחקר פעיל.
ש: האם יש היום מחשבים קוונטיים מעשיים?
ת: בעוד שמחשבי קוונטים התקדמו משמעותית, מחשבים קוונטיים מעשיים שיכולים להתעלות על מחשבים קלאסיים
עבור מגוון רחב של יישומים עדיין נמצאים בפיתוח.
עם זאת, כמה חברות ומוסדות מחקר הנגישו מחשבים קוונטיים למטרות ניסויים ומחקר באמצעות פלטפורמות מבוססות ענן,
המספקות גישה למספר מוגבל של קיוביטים.
ש: איך מישהו יכול להתחיל במחשוב קוונטי?
ת: כדי להתחיל במחשוב קוונטי, כדאי שיהיה לך בסיס חזק בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב.
לימוד עקרונות מכניקת הקוונטים והבנת אלגוריתמים קוונטיים חיוניים.
משאבים מקוונים, הדרכות וקורסים שונים זמינים ללימוד שפות תכנות מחשוב קוונטי כמו Qiskit או Cirq.
התנסות עם סימולטורים קוונטיים וגישה לפלטפורמות מחשוב קוונטי מבוססות ענן יכולות לספק ניסיון מעשי
בתכנות קוונטי ופיתוח אלגוריתמים.