באופן טבעי כשחושבים על אבולוציה של עולם המחשוב, חושבים על ‘תוכנה’.
אחרי הכול הרעיון שקוד חסר מסה מבצע חישובים והוראות במקומנו הוא לב העניין.
אחרי שזה נאמר אותו ‘קוד חסר מסה’ לא פועל בחלל ריק וצריך הרבה ‘ברזלים’ בדמות רכיבי אלקטרוניקה
ומעטפת מתממשקת בה יושבת המערכת, או במילים אחרות – חומרה.
מיהו מהנדס חומרה?
מהנדסי חומרה הם בדרך כלל מי שסיימו תואר בהנדסת חשמל, הנדסת מחשבים, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים ויש גם אלמנט של עיצוב מוצר.
מדובר בשמות שונים אבל בעיקרן כל מסלולי הלימוד האוניברסיטאיים האלה מקנים את הכלים הדרושים להשתלב כמהנדס חומרה.
הנדסת חומרה
בהמשך לדברים עמם פתחנו יש תחושה בעולם המחשוב שהנדסת חומרה היא תחום פחות סקסי מהנדסת תוכנה.
אפשר להבין מאיפה נולדה התחושה הזו, החומרה אמורה לספק את סביבת העבודה לתוכנה ולא להפך.
בפועל, המציאות יותר מורכבת כי חלק ניכר מהשיפורים והאבולוציה של תחום המחשוב קשור לפיתוחים טכנולוגיים שהם לחלוטין – חומרה.
ממזעור של מעגלים חשמליים וצ’יפים ועד הנדסת חומרה שבעצמה מתבססת על יחידות מתוכנתות וטכנולוגיית IOT (Internet Of Things).
במקרים מסוימים גם החומרה עצמה היא זו שמייצרת את הערך עבור משתמש הקצה. דוגמה נפלאה למקרה כזה הוא הפיתוח הישראלי
שבשעתו כבש את העולם ה-Disk On Key
. האמצעי המהפכני מדגים כיצד חומרה יכולה להניע חדשנות לא פחות מהתוכנה שאותה היא עוטפת.
זה המקום לציין שישראל היא מהפכת חומרה (Disk On Key זו המצאה ישראלית), עוד מראשית העידן הממוחשב וזאת לשורה של
חברות שפעלו בתחום האלקטרוניקה המתקדמת, כמו למשל חברת תדיראן, והחזיקו בידע אדיר שהיה קריטי להנדסת חומרה.
כך שכאשר תחום המחשוב עשה את הזינוק שלו בראשית שנות השמונים חברות בינלאומיות כמו מוטרולהו-IBM
הקימו פה מערך מקומי לייצור ופיתוח.
ביקוש למהנדס חומרה
במהלך השנים מרבית מערך ייצור החומרה שפעל בארצות הברית עבר למדינות כמו סין, בשנת 2009 חווה התחום טלטלה ונפילה,
אך מאז השתקם ולמרות שאין מערך ייצור מקומי משמעותי עדיין מתקיים כאן מערך פיתוח מגוון וגם היום יש ביקוש למהנדסי חומרה טובים בישראל.
