מהי חקירת הונאות בלוקצ’ין?
חקירת הונאות בלוקצ’ין היא תהליך מקצועי של איסוף, ניתוח ופענוח מידע הקשור להעברות נכסים דיגיטליים על גבי רשתות בלוקצ’ין שונות.
מטרת החקירה היא לזהות את מסלול הכסף, לאתר ארנקים קשורים, לזהות דפוסי הלבנה, לקשור בין פעולות שונות, ולהפיק תמונה עובדתית שמאפשרת להבין את מהלך ההונאה ואת הגורמים המעורבים בה.
בניגוד לחשבון בנק מסורתי שבו המידע מוחזק על ידי מוסד פיננסי מרכזי, בבלוקצ’ין חלק משמעותי מהמידע גלוי לציבור.
כל עסקה נרשמת בספר חשבונות מבוזר, קבוע ושקוף.
המשמעות היא שניתן לעקוב אחרי תנועות מטבעות, לזהות שרשראות של העברות, ולנתח את היסטוריית הפעילות של כתובות ארנק.
עם זאת, העובדה שהמידע גלוי אינה הופכת את החקירה לפשוטה.
להפך.
המורכבות נובעת מכמות עצומה של נתונים, משימוש בכמה רשתות במקביל, ממעבר בין מטבעות שונים, משירותי החלפה מהירים, מפרוטוקולים מבוזרים, מארנקים חד פעמיים ומכלים טכנולוגיים שמטרתם לטשטש עקבות.
לכן חקירת הונאות בלוקצ’ין אינה מסתכמת בצפייה בכתובת ארנק באקספלורר ציבורי.
היא דורשת ידע מעמיק בניתוח רשתות, הבנת התנהגות עבריינית, היכרות עם מאגרי מודיעין, שימוש בכלים אנליטיים מתקדמים ויכולת לחבר בין נתונים טכניים לבין הקשר עסקי, משפטי וראייתי.
בפועל, החקירה מתחילה בדרך כלל מאירוע מסוים.
אדם שהעביר מטבעות דיגיטליים לפלטפורמת השקעה שהתגלתה כתרמית.
חברה שזיהתה תשלום כופר בארנק יעד.
ארגון פיננסי שחשף תנועות חשודות.
משקיע שנפל קורבן להונאת רומנטיקה עם רכיב קריפטוגרפי.
עורך דין שמטפל בסכסוך מסחרי שבו אחד הצדדים מסתיר נכסים דיגיטליים.
משם בונים רצף של פעולות בדיקה.
מאתרים את כתובות הארנק הרלוונטיות, בוחנים את היסטוריית העסקאות, ממפים זרימות כספיות, מזהים נקודות פיצול ואיחוד, בודקים חשיפה לשירותים מוכרים, בוחנים מעבר בין רשתות ולעיתים גם מצליבים ממצאים עם מודיעין קוד פתוח, מידע עסקי, מסמכים, תכתובות וראיות נוספות.
התוצר של חקירת הונאות בלוקצ’ין יכול להיות מגוון.
לעיתים מדובר בדוח מודיעיני פנימי.
לעיתים במסמך מקצועי לצורך הגשת תלונה.
לעיתים בבסיס להליך אזרחי.
לעיתים בתשתית לפנייה לבורסה דיגיטלית בבקשה לשימור נכסים.
במקרים מסוימים הדוח מסייע גם בתהליכי ציות, ניהול סיכונים, בדיקות שותפים או הערכת חשיפה של גוף עסקי.
חשוב להבין שחוקר מקצועי אינו מבטיח תמיד השבה של כספים.
לא כל מקרה מסתיים באיתור זהות מלאה או בהקפאת נכסים.
אבל חקירה איכותית מגדילה מאוד את הסיכוי להבין את התמונה, לפעול מוקדם, לאסוף ראיות שימושיות ולבחור את הצעד הנכון במקום לפעול בחוסר ודאות.
סוגי חקירות הונאות בלוקצ’ין
תחום חקירת הונאות בלוקצ’ין כולל מגוון רחב של תרחישים, כאשר לכל סוג הונאה יש מאפיינים שונים, מתודולוגיית חקירה שונה ורמות מורכבות שונות.
אחד הסוגים הבולטים הוא חקירה של תרמיות השקעה בקריפטו.
אלו מקרים שבהם נפגעים מתבקשים להעביר כספים לפלטפורמה שנראית לגיטימית, עם ממשק מקצועי, נציגי שירות, גרפים ותשואות לכאורה.
בפועל מדובר במערכת מזויפת שמציגה רווחים בדויים כדי לעודד הפקדות נוספות.
חקירה במקרים כאלה מתמקדת בזיהוי ארנקי היעד, ניתוח ריכוזי כספים, איתור מעבר לבורסות, זיהוי זיקות בין כתובות וחיפוש דפוסי פעולה חוזרים.
סוג אחר הוא חקירת הונאות פישינג והתחזות.
כאן הקורבן נופל לאתר מזויף, הודעת תמיכה מתחזה, קישור זדוני או אפליקציה מזויפת, ומוסר גישה לארנק או חותם על הרשאה חכמה שמאפשרת לרוקן נכסים.
החקירה בוחנת את הטרנזקציות שבוצעו, את החוזים החכמים שהופעלו, את הכתובות שקיבלו את הנכסים, ואת הניסיון של התוקף לפרק את הסכומים ולהעבירם הלאה במהירות.
יש גם חקירות הקשורות להונאות רומנטיות ושכנוע פסיכולוגי.
במקרים אלו התוקף בונה אמון אישי לאורך זמן, מציג כביכול הצלחה פיננסית בקריפטו, ומשכנע את הקורבן להשקיע או להעביר כספים לארנק מסוים.
מדובר בהונאות מורכבות מאוד מבחינה אנושית וראייתית, משום שהן נשענות על קשר רגשי, שיחות, פרופילים מזויפים ופלטפורמות בין לאומיות.
חקירת הונאות בלוקצ’ין במקרים כאלה מחברת בין הנתיב הכספי לבין התשתית הדיגיטלית הכוללת של ההונאה.
תחום משמעותי נוסף הוא חקירת תקיפות כופרה.
ארגונים שנפגעו מתשלום כופר צריכים להבין לאן עברו הכספים, האם מדובר בקבוצת תקיפה מוכרת, האם קיימים דפוסים דומים לאירועים קודמים, והאם הכספים התנקזו לגורמים מזוהים.
חקירה מסוג זה חשובה גם לצורכי דיווח, גם לצורכי ציות, גם לצורכי שיקום אירוע וגם לשם עבודה מול רגולטורים ויועצים משפטיים.
קיימות גם חקירות של גניבת נכסים מארנקים פרטיים.
במקרים אלה החקירה בודקת האם מקור האירוע הוא זליגת מפתח פרטי, שימוש בהרשאה זדונית, מתקפת תוכנה, פריצה למכשיר קצה או טעות תפעולית.
הבחנה נכונה בין סוגי התרחישים יכולה להשפיע על המסלול המשפטי, על הפנייה לגורמי אכיפה ועל הסיכוי לאתר נכסים.
סוג נוסף של חקירת הונאות בלוקצ’ין קשור לסכסוכים מסחריים ולהסתרת נכסים.
לעיתים צד לסכסוך עסקי, גירושין, פירוק שותפות או הליך ירושה מחזיק נכסים דיגיטליים שאינם מדווחים או מנסה להעבירם דרך ארנקים שונים כדי להקשות על איתורם.
במצבים כאלה החקירה נועדה לבנות תמונה כלכלית מבוססת ככל האפשר, לזהות ארנקים רלוונטיים, לחשוף רצף של העברות ולהצביע על אחזקות אפשריות.
קיימות גם חקירות ציות וניהול סיכונים עבור חברות וארגונים.
כאן לא תמיד מדובר בקורבן להונאה שכבר התרחשה, אלא בבדיקת חשיפה לכתובות בסיכון, לקשרים עם שווקים אפלים, לשירותי ערבול, לגורמי סנקציות או לפעילות חריגה של לקוחות ושותפים.
זהו צד מניעתי של התחום, אשר מסייע לארגונים לצמצם סיכון רגולטורי ותפעולי.
מקרה מורכב במיוחד הוא חקירה חוצת רשתות.
עבריינים רבים אינם נשארים על בלוקצ’ין אחד.
הם מעבירים נכסים בין רשתות, משתמשים בגשרים, ממירים מטבעות, מפרקים סכומים ומנצלים מערכות מבוזרות כדי להכביד על המעקב.
כאן נדרשת מומחיות מעשית בניתוח שרשראות מרובות וחיבור בין אירועים נפרדים לתמונה אחת.
לכל אחד מסוגי המקרים הללו יש היגיון חקירתי שונה.
לכן חשוב שהבדיקה תבוצע על ידי גורם שמבין הן את ההיבט הטכנולוגי והן את ההיבט העסקי והמשפטי של המקרה.
מי צריך חקירת הונאות בלוקצ’ין
חקירת הונאות בלוקצ’ין אינה מיועדת רק לגופי אכיפה או לחברות ענק.
היא רלוונטית למגוון רחב מאוד של אנשים וארגונים שנפגעו, נחשפו לסיכון או זקוקים להבנה מדויקת של פעילות על גבי רשתות קריפטו.
קבוצת היעד הראשונה והברורה ביותר היא אנשים פרטיים שנפלו קורבן להונאת קריפטו.
אלו יכולים להיות משקיעים מתחילים, אנשים שקיבלו המלצה מחבר, משתמשים שהצטרפו לקבוצת השקעות ברשת, נפגעי פישינג, נפגעי התחזות לנציג תמיכה או קורבנות של קשר רגשי מזויף.
עבורם החקירה מספקת מענה לשאלות הבסיסיות ביותר.
לאן הכסף עבר.
האם הוא הגיע לבורסה מזוהה.
האם ניתן לייצר דוח לפנייה לרשויות.
והאם יש בכלל כיוון פעולה מציאותי.
גם חברות ועסקים צריכים חקירת הונאות בלוקצ’ין.
ארגונים שמקבלים או שולחים תשלומים דיגיטליים, חברות פינטק, חברות מסחר, פלטפורמות טכנולוגיות וסטארטאפים בתחום הבלוקצ’ין חשופים להונאות פנימיות וחיצוניות כאחד.
לעיתים מדובר בהעברה שגויה או חשודה.
לעיתים בשותף עסקי בעייתי.
לעיתים בלקוח עם פעילות חריגה.
במקרים כאלה החקירה תורמת לניהול סיכונים, לקביעת עובדות ולבניית תגובה אחראית.
עורכי דין הם קהל יעד משמעותי נוסף.
כאשר תיק משפטי כולל רכיב של נכסים דיגיטליים, הונאת השקעה, הסתרת רכוש, פירוק שותפות או חשד להלבנת הון, נדרש לעיתים בסיס עובדתי וטכני שהמערכת המשפטית תוכל להישען עליו.
חקירת הונאות בלוקצ’ין מסייעת לעורכי דין להבין את המסלול הכספי, לנסח פניות מדויקות, לבנות אסטרטגיה דיונית ולעבוד עם חומר ראייתי מסודר.
גם רואי חשבון, נאמנים, מפרקים, מנהלי עיזבון ובעלי תפקידים בהליכי חדלות פירעון עשויים להזדקק לחקירה כזו.
כאשר עולה חשד לקיומם של נכסים דיגיטליים שלא דווחו, להעברות חריגות לפני פתיחת הליך, או לריקון נכסים דרך ארנקים חיצוניים, חקירה מקצועית יכולה לסייע בגיבוש תמונה פיננסית מלאה יותר.
גופי ציות, מחלקות סיכונים וביקורת פנימית זקוקים לשירותים אלה לצורך בדיקות לקוח, ניתוח עסקאות חריגות ובחינת חשיפה לכתובות בסיכון.
במציאות רגולטורית מחמירה, במיוחד בממשקים עם מטבעות דיגיטליים, אי אפשר להסתפק בתחושת בטן.
נדרשת אנליזה מבוססת.
גם חברות ביטוח וספקי שירותי סייבר עשויים להיעזר בחקירת הונאות בלוקצ’ין, בעיקר במקרים של פריצות, כופרה, הונאות פיננסיות ואירועים שמשלבים חדירה טכנולוגית עם רכיב של נכסים דיגיטליים.
עבורם החקירה היא חלק ממערך התגובה לאירוע.
גם גופי אכיפה ורשויות חיצוניות נעזרים לעיתים במומחים פרטיים לצורך חיזוק יכולות, ניתוח ראשוני או עבודה משלימה.
מעבר לכך, יש מקרים שבהם אדם כלל לא בטוח אם בוצעה נגדו הונאה.
הוא רואה ארנק שהתרוקן.
הוא קיבל הבטחת השקעה שלא מומשה.
הוא חושד ששותף הסתיר נכסים.
הוא קיבל דרישת תשלום בקריפטו מגורם אלמוני.
במצבים כאלה חקירה מקצועית אינה רק אמצעי תגובה לאחר אסון, אלא כלי לקבלת החלטה מושכלת.
היא עוזרת להבין האם יש בסיס לחשד, מה היקף הבעיה, ומה נכון לעשות בשלב הבא.
סטטיסטיקות מישראל בנושא חקירת הונאות בלוקצ’ין
ישראל נחשבת לשחקנית משמעותית בזירת הסייבר, הפינטק והחדשנות הטכנולוגית, ולכן גם החשיפה המקומית לעולמות הקריפטו והבלוקצ’ין גבוהה יחסית.
לצד אימוץ גובר של טכנולוגיות מבוזרות, עולה גם מספר המקרים שבהם ישראלים פרטיים, עסקים וחברות נדרשים לשירותי חקירת הונאות בלוקצ’ין.
חשוב לומר בזהירות כי התחום מתפתח מהר, וחלק מהנתונים בישראל מתפרסמים במקטעים שונים על ידי משטרת ישראל, מערך הסייבר, גופי רגולציה, בתי משפט, חברות מחקר וגופי תקשורת.
לכן לא תמיד קיימת תמונת מצב סטטיסטית אחת ואחידה.
ובכל זאת, אפשר לזהות כמה מגמות ברורות.
בשנים האחרונות חלה עלייה עקבית בהיקף התלונות הנוגעות להונאות השקעה דיגיטליות, ובתוכן תופסות הונאות קריפטו מקום מרכזי.
אזרחים ישראלים מדווחים על אובדן כספים בהיקפים של אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים ולעיתים גם מאות אלפי שקלים לאדם, בעיקר במקרים של פלטפורמות מסחר מזויפות, התחזות לברוקרים, הונאות רומנטיות עם רכיב השקעה, והעברות לארנקים בשל שכנוע טלפוני או דיגיטלי.
גם במערכת המשפט הישראלית ניכרת עלייה בנוכחות של סוגיות הקשורות לנכסים דיגיטליים, סכסוכים על מטבעות קריפטוגרפיים, מחלוקות בעלות, תיקי חדלות פירעון עם חשיפה לקריפטו, ובקשות לסעדים הנוגעים לאיתור והקפאה.
המשמעות המעשית היא שהצורך בתשתית ראייתית איכותית הולך וגדל.
מבחינת מודעות ציבורית, יותר ישראלים כבר מבינים שהונאה על גבי בלוקצ’ין אינה שקולה להיעלמות מוחלטת של הכסף.
ההבנה שניתן להתחקות אחר עסקאות, לזהות כתובות יעד, ולעיתים לקשור פעילות לבורסות או לגופים מסוימים, מחזקת את הביקוש לחקירה מקצועית כבר בשלבים מוקדמים יותר.
עוד מגמה שרואים בישראל היא מעבר מהתייחסות לקריפטו רק כהשקעה ספקולטיבית, להבנה שמדובר בתשתית פיננסית וטכנולוגית ממשית.
כתוצאה מכך, גם ארגונים שאינם חברת קריפטו קלאסית נחשפים לתחום.
משרדי עורכי דין, מחלקות כספים, חברות סייבר, גופי אכיפה פנימיים ועסקים בינוניים נדרשים יותר ויותר להבין תנועות על גבי בלוקצ’ין.
בישראל קיימת גם רגישות גבוהה לנושאי הלבנת הון, מימון פעילות עבריינית, סנקציות וציות פיננסי.
לכן ארגונים הפועלים מול תשלומים דיגיטליים מגלים עניין רב בכלים של חקירת הונאות בלוקצ’ין, לא רק לצורך תגובה לנזק שכבר נגרם אלא גם למניעה, בקרה והערכת סיכון.
מבחינת מגמות של תקיפות, השוק הישראלי חשוף כמו שווקים אחרים להונאות בינלאומיות מאורגנות.
חלק ניכר מהפניות המתקבלות בישראל קשור לגורמים שפעלו מחוץ למדינה, תוך שימוש באתרים באנגלית, נציגים דוברי שפות שונות, מספרי טלפון זרים, קבוצות מסרים ואפליקציות צ’אט.
המאפיין הבין לאומי הזה הוא בדיוק הסיבה לכך שחקירת הונאות בלוקצ’ין נעשית חיונית.
הכסף אולי חוצה גבולות במהירות, אבל גם הנתונים בבלוקצ’ין נשארים מתועדים.
במישור העסקי המקומי, יותר חברות ישראליות פונות לקבלת שירותים הקשורים לטרייסינג, בדיקות ארנק, חקירות קדם התקשרות ובדיקת חשיפה לכתובות חשודות.
זוהי אינדיקציה ברורה להתבגרות השוק.
לא רק נפגעים פרטיים מחפשים פתרון, אלא גם ארגונים שמבקשים לנהל סיכון באופן מקצועי.
למרות שקשה לנקוב במספר אחד מייצג לכל ישראל, המגמה הכוללת ברורה מאוד.
יש יותר שימוש בקריפטו, יש יותר ניסיונות הונאה, יש יותר מודעות, ויש יותר צורך בגורם שיודע לבצע חקירת הונאות בלוקצ’ין בצורה שיטתית, מדויקת וברמה מקצועית גבוהה.
שירותי חקירת הונאות בלוקצ’ין של קורל טכנולוגיות
קורל טכנולוגיות מספקת שירותי חקירת הונאות בלוקצ’ין עבור לקוחות פרטיים, עסקים, משרדי עורכי דין וארגונים הזקוקים לניתוח מקצועי של פעילות על גבי רשתות קריפטו.
השירות מבוסס על שילוב בין הבנה טכנולוגית עמוקה, ניסיון בעולם הסייבר והחקירות הדיגיטליות, עבודה שיטתית עם כלי אנליטיקה מתקדמים ויכולת לתרגם נתונים מורכבים לתמונה ברורה, שימושית ומעשית.
כאשר לקוח פונה לקורל טכנולוגיות בעקבות חשד להונאה, התהליך מתחיל בהבנת נסיבות המקרה.
נאסף המידע הראשוני הקיים, נבדקות כתובות ארנק, מזהים עסקאות רלוונטיות, נבנית מפת זרימה ראשונית ומוגדרת מטרת החקירה.
במקרים מסוימים המטרה היא להבין לאן הכסף עבר.
במקרים אחרים נדרש דוח לצורך הליך משפטי, בחינת פנייה לבורסה, תמיכה בעורך דין, או גיבוש אסטרטגיית המשך.
קורל טכנולוגיות מבצעת ניתוח של מסלולי העברות, זיהוי קשרים בין כתובות, בדיקת מעבר בין רשתות, איתור אינדיקציות לשימוש בשירותי ערבול או בפלטפורמות החלפה, והצלבת הנתונים עם מקורות מודיעיניים רלוונטיים ככל שניתן.
הדגש אינו רק על איסוף מידע טכני, אלא על הפקת ערך חקירתי אמיתי.
כלומר, לבנות ממצאים שמאפשרים ללקוח להבין את המצב, להעריך סיכויים, ולבחור את הצעד הבא בצורה מושכלת.
אחד היתרונות החשובים של עבודה עם קורל טכנולוגיות הוא היכולת לדבר גם בשפה מקצועית וגם בשפה ברורה ללקוח.
תחום הקריפטו עלול להיות מבלבל מאוד למי שאינו חי אותו ביום יום.
לכן חשוב לקבל לא רק ניתוח טכני, אלא גם הסבר מסודר של המשמעות.
מה נמצא.
מה לא ניתן לקבוע.
מה רמת הוודאות.
ומהן אפשרויות הפעולה.
השירות מתאים למגוון מצבים.
הונאות השקעה בקריפטו.
גניבת נכסים מארנק.
מעקב אחר תשלומי כופר.
בדיקות במסגרת סכסוכים משפטיים.
חשד להסתרת נכסים דיגיטליים.
בדיקות ציות וחשיפה לארנקים בסיכון.
ליווי משרדי עורכי דין בתיקים עם רכיב קריפטוגרפי.
ובדיקות עומק עבור חברות וארגונים.
קורל טכנולוגיות מבינה כי בזמן אמת כל שעה יכולה להיות חשובה.
כאשר כספים עוברים מארנק לארנק, דרך כמה רשתות ובין פלטפורמות שונות, עיכוב עלול לצמצם את חלון הפעולה.
לכן חשובה תגובה מהירה, מסודרת ומבוססת.
במקביל, חשוב לפעול באחריות.
לא להבטיח הבטחות חסרות בסיס, לא לייצר ציפיות לא מציאותיות, וכן למסור ללקוח הערכה מקצועית וישרה.
זו בדיוק הגישה של קורל טכנולוגיות.
שילוב של מקצוענות, דיסקרטיות, בהירות ומתודולוגיה מסודרת.
עבור לקוחות רבים, עצם קבלת התמונה המלאה היא כבר נקודת מפנה.
במקום תחושת כאוס, יש ממצאים.
במקום סימני שאלה, יש מסלול בדיקה.
ובמקום תגובה רגשית, אפשר להתחיל לפעול על בסיס נתונים.
שאלות ותשובות בנושא חקירת הונאות בלוקצ’ין
אחת השאלות הנפוצות ביותר היא האם באמת אפשר לאתר כספים שנגנבו בקריפטו.
התשובה היא שבמקרים רבים אפשר לעקוב אחרי תנועת הכספים על גבי הבלוקצ’ין ולזהות את מסלול ההעברות.
עם זאת, איתור מסלול אינו תמיד זהה להשבת הכסף.
היכולת להתקדם לשלב הבא תלויה במהירות הפעולה, בסוג הרשת, בשימוש שעשו התוקפים, בשאלה האם הכספים הגיעו לגוף מזוהה, ובנסיבות המשפטיות של המקרה.
שאלה נוספת היא כמה מהר צריך להתחיל חקירה.
התשובה הפשוטה היא כמה שיותר מהר.
ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך ניתן לתעד טוב יותר את המידע, לאסוף ראיות, לזהות תנועות עדכניות ואולי גם לפעול מול גופים רלוונטיים בזמן.
דחייה של ימים או שבועות עלולה להפוך את התמונה למורכבת יותר.
אנשים רבים שואלים האם הבלוקצ’ין אנונימי לחלוטין.
בפועל, ברוב הרשתות מדובר בפסאודונימיות ולא באנונימיות מלאה.
הכתובות עצמן אינן נושאות שם, אבל דפוסי הפעילות, החיבורים בין ארנקים, הקשרים לבורסות והצלבת מידע יכולים לעיתים לחשוף הרבה מאוד.
זו בדיוק הסיבה שחקירת הונאות בלוקצ’ין היא תחום אפקטיבי כל כך.
שאלה חשובה נוספת היא מה צריך להכין לפני שפונים לחקירה.
כדאי להכין כתובות ארנק, מזהי עסקאות, צילומי מסך, תכתובות, מיילים, קישורים לאתרים, שמות משתמש, מועדי העברות וכל פרט רלוונטי.
גם פרט קטן שנראה שולי יכול לעזור לבנות את התמונה.
שואלים גם האם חקירה מתאימה רק למי שאיבד סכומים גדולים.
לא בהכרח.
נכון שלשיקול הכלכלי יש משקל, אבל גם באירועים קטנים יחסית יש לעיתים ערך בהבנת המקרה, במיוחד אם נדרש דוח לתלונה, אם יש סיכון מתמשך, או אם קיימת שאלה רחבה יותר של חשיפה עסקית או משפטית.
שאלה נפוצה נוספת היא האם אפשר לחקור גם הונאה ישנה.
במקרים רבים כן, משום שהנתונים על גבי הבלוקצ’ין נשמרים.
עם זאת, ככל שעובר יותר זמן, כך עשויה להיות מורכבות גבוהה יותר באיסוף חומרים משלימים, בזיהוי הזדמנויות פעולה ובהצלבת מידע חיצוני.
לכן רצוי שלא להמתין.
יש גם מי ששואל האם כל חוקר סייבר יודע לבצע חקירת הונאות בלוקצ’ין.
התשובה היא לא.
זהו תחום מומחיות ייעודי שדורש היכרות עמוקה עם רשתות בלוקצ’ין, ארנקים, בורסות, פרוטוקולים מבוזרים, דפוסי הלבנה וכלי טרייסינג ייעודיים.
חקירה איכותית מחייבת ניסיון מעשי ולא רק ידע כללי בסייבר.
שאלה אחרונה שחוזרת על עצמה היא מה התוצר שמקבלים בסוף.
התשובה תלויה במטרת העבודה, אך בדרך כלל מדובר בממצאים מסודרים, מפת עסקאות, זיהוי ארנקים רלוונטיים, ניתוח מסלול הכסף והסבר על המשמעות של הנתונים שנמצאו.
במקרים מתאימים ניתן להפיק גם דוח מקצועי התומך בהמשך פעולה מול עורך דין, גורם אכיפה או גוף עסקי.
מחפש חקירת הונאות בלוקצ’ין? פנה עכשיו!
