מהו APT?
APT או איום מתמשך מתקדם הוא סוג של מתקפת סייבר שבה משתמש לא מורשה מקבל גישה לרשת ונשאר בלתי מזוהה
למשך תקופה ממושכת.
המטרה של מתקפת APT היא לגנוב נתונים במקום לגרום נזק לרשת או לארגון עצמו.
סוג זה של איום מכוון בדרך כלל לממשלות וארגונים, ומבוצע על ידי פושעי סייבר מתוחכמים ועתירי תקציב.
להלן כמה מאפיינים מרכזיים של APT:
התמדה: APT נועדו לשמור על גישה לא מורשית לסביבת היעד מבלי להתגלות למשך תקופה ממושכת.
התגנבות: איומים אלו מבוצעים באופן שנמנע מזיהוי, לרוב תוך שימוש בשיטות המשתלבות עם פעילות רשת רגילה.
תחכום: התקפות APT כוללות כלים וטכניקות מורכבות המנצלות נקודות תורפה במערכות.
אלה יכולים לכלול ניצול של יום אפס ותוכנות זדוניות מתקדמות.
יעדים בעלי ערך גבוה: APTs מתמקדים בדרך כלל ביעדים בעלי ערך גבוה מתוך כוונה לגנוב כמויות גדולות של נתונים רגישים
או להתפשר על נכסים ספציפיים בעלי ערך גבוה.
חסות: APT ממומנים על ידי מדינות או ארגוני פשע גדולים, המספקים להם משאבים ויכולות משמעותיות.
גישה מדורגת: התקפות APT כוללות לרוב שלבים מרובים, כולל סיור, פלישה, גילוי, לכידה והחלפת נתונים.
התמודדות עם APT דורשת אסטרטגיית אבטחה חזקה הכוללת הן אמצעי מניעה והן ניטור אקטיבי כדי לזהות ולהגיב לאיומים.
במה שונה APT משאר איומי הסייבר?
איומים מתמשכים מתקדמים (APT) שונים מסוגים אחרים של התקפות סייבר בכמה דרכים:
מטרה ומוטיבציה: בעוד שהתקפות סייבר רבות מחפשות רווח כספי מיידי או גורמות להפרעה, APT מכוונות לאיסוף מודיעין
ארוך טווח או יתרון אסטרטגי.
APT הם מתמקדים במידע רגיש, קניין רוחני או נתוני ביטחון לאומי.
משך והתמדה: APT כוללים פעולות ארוכות טווח שנועדו להישאר ללא זיהוי לתקופות ממושכות, לפעמים שנים.
התמדה זו מאפשרת לתוקף לנטר ולחלץ נתונים באופן סמוי באופן רציף.
משאבים וחסות: APT ממומנים על ידי מדינות או ארגוני פשע עתירי תקציב, מה שאומר שיש להם
גישה למשאבים משמעותיים.
זה מאפשר להם להשתמש בכלים ומתודולוגיות מתוחכמים שהם מעבר ליכולות של האקרים רגילים.
רמת תחכום: התקפות אלו משתמשות בטכניקות מתקדמות, כולל פגיעויות של יום אפס, הנדסה חברתית ושיטות
חדירות מרובות וקטורים כדי לחדור ולהישאר בתוך רשת היעד מבלי להתגלות.
בחירת יעדים: APT מתמקדים ביעדים בעלי ערך גבוה כגון סוכנויות ממשלתיות, תאגידים גדולים ותשתיות קריטיות.
יעדים אלו נבחרים בשל ערכם האסטרטגי או הכלכלי.
מתודולוגיה: הגישה המשמשת ב-APTs היא מתודית ומתוכננת.
תוקפים מבצעים סיור עומק כדי להבין את הרשת של הקורבן ולהתאים את שיטות ההתקפה שלהם כדי להבטיח הצלחה.
גישה מדורגת: התקפות APT בדרך כלל עוקבות אחר גישה מדורגת, כולל מיקוד, חדירה, הקמת דלתות אחוריות, תנועה לרוחב,
פליטת נתונים ושמירה על גישה.
גישה זו מאפשרת לתוקפים להתאים ולשנות את הטקטיקה שלהם לפי הצורך כדי להימנע מגילוי ולהשיג את מטרותיהם.
איך ניתן למנוע APT?
כדי למנוע APT ארגונים צריכים לאמץ גישה רב-שכבתית ופרואקטיבית לאבטחת סייבר.
הנה כמה שיטות עבודה מומלצות:
מדיניות אבטחה מקיפה: קבע ואכיפת מדיניות אבטחה קפדנית המכסה את כל ההיבטים של פעילות הארגון, לרבות טיפול בנתונים,
גישה לעובדים וניהול מכשירים.
ביקורות והערכות אבטחה: ערכו ביקורות והערכות קבועות לזיהוי נקודות תורפה ברשת ובמערכות.
זה כולל בדיקות חדירה ותרגילי צוות אדום כדי לדמות התקפות פוטנציאליות.
הגנת נקודות קצה מתקדמת: השתמש בפתרונות מתקדמים להגנה על נקודות קצה הכוללות אנטי-וירוס, אנטי-תוכנות זדוניות,
מערכות EDR כדי לזהות איומים ולהגיב אליהם במהירות.
פילוח רשת: חלקו את הרשת למקטעים כדי להגביל את התנועה הצידית על ידי פולש.
זה יכול לעזור להכיל כל חדירה ולמזער נזקים.
ניהול תיקונים: עדכן ותקן באופן קבוע מערכות הפעלה, יישומים וקושחה כדי להגן מפני פגיעויות ידועות.
תעדוף תיקונים קריטיים, במיוחד עבור פגיעויות של יום אפס.
אימות רב-גורמי (MFA): הטמע אימות רב-גורמי בכל המערכות, במיוחד עבור גישה למידע רגיש ותשתית קריטית,
כדי להוסיף שכבת אבטחה נוספת.
הדרכה למודעות אבטחה: ספק הדרכת אבטחה מתמשכת לכל העובדים כדי לזהות ניסיונות דיוג וטקטיקות אחרות של הנדסה חברתית.
חינוך העובדים לגבי הסימנים של פעילות APT יכול להיות קו הגנה מכריע.
שימוש בהצפנה: הצפין נתונים רגישים הן במצב מנוחה והן במעבר כדי להגן עליהם גם אם הושגה גישה לא מורשית.
מודיעין איומים: נצל את שירותי מודיעין האיומים כדי להישאר מעודכן לגבי הטקטיקות, הטכניקות והנהלים העדכניים ביותר של APT.
הבנת נוף האיומים המתפתח יכולה לעזור לארגונים להתכונן ולהגיב ביעילות.
תוכנית תגובה לאירועים: פתח ובדוק באופן שגרתי תוכנית תגובה לאירועים הכוללת נהלים לאיתור, תגובה והתאוששות מפרצות אבטחה.
ודא שהתוכנית כוללת אסטרטגיות תקשורת ותפקידים עבור כל מחזיקי העניין.
ארכיטקטורת אמון אפס: אמצו מודל אבטחה אפס אמון שבו אף ישות בתוך או מחוצה לרשת לא נותנת אמון כברירת מחדל.
זה כרוך באימות זהות קפדני ובקרות גישה לפחות הרשאות.
ניטור וזיהוי מתמשכים: הטמע כלי ניטור מתמשכים כדי לזהות התנהגות רשת חריגה או חריגות שעלולות להצביע על פעילות APT.
זה כולל ניתוח תעבורת רשת, ניהול יומנים ומערכות SIEM.
