מה זה Good leaver / Bad leaver?
Good leaver / Bad leaver הוא מנגנון חוזי שמסדיר את ההשלכות של עזיבה או סיום התקשרות של אדם המחזיק במניות, אופציות או זכויות הוניות בחברה.
בדרך כלל מדובר במייסדים, עובדים בכירים, יועצים משמעותיים או מנהלים שקיבלו תגמול מבוסס הון כחלק ממערכת היחסים עם החברה.
המנגנון מגדיר מראש מה יקרה לזכויות של אותו אדם כאשר הוא מפסיק להיות חלק מהחברה.
הבסיס של ההסדר הוא חלוקה בין שני מצבים עיקריים.
מצב אחד הוא Good leaver, כלומר עוזב בנסיבות חיוביות או ניטרליות מבחינת החברה.
מצב שני הוא Bad leaver, כלומר עוזב בנסיבות שליליות שמצדיקות פגיעה רחבה יותר בזכויותיו.
אם אדם מוגדר כ Good leaver, לרוב הוא יוכל לשמור על חלק מהמניות שהבשילו, למכור אותן לפי שווי הוגן, או ליהנות ממנגנון רכישה חוזרת בתנאים מקלים יחסית.
אם אדם מוגדר כ Bad leaver, החברה או בעלי המניות האחרים עשויים להיות רשאים לרכוש ממנו את המניות במחיר נמוך יותר, לעיתים לפי עלות נומינלית, ולעיתים תוך שלילת זכויות מסוימות שטרם הבשילו.
חשוב להבין שמדובר לא רק בשאלה של הגדרה מילולית, אלא במנגנון כלכלי בעל השפעה אדירה.
ההבדל בין שווי שוק מלא לבין שווי מופחת יכול להגיע לסכומים משמעותיים מאוד, במיוחד כאשר מדובר בחברת צמיחה.
לכן, כל מילה בניסוח ההסכם חשובה.
בדרך כלל מנגנון Good leaver / Bad leaver מופיע בהסכם מייסדים, בהסכם בעלי מניות, בהסכמי השקעה, בתוכניות אופציות, בהסכמי העסקה של בכירים ולעיתים גם בהסכמי רכישה ומיזוג.
המטרה היא להבהיר מראש מה ייחשב לעזיבה תקינה ומה ייחשב לעזיבה בעייתית.
כך נמנעת מחלוקת בזמן אמת, כאשר ממילא היחסים בין הצדדים עלולים להיות טעונים.
ברמה המעשית, המנגנון כולל בדרך כלל שלושה רכיבים מרכזיים.
הרכיב הראשון הוא רשימת הנסיבות שמגדירות Good leaver ו Bad leaver.
הרכיב השני הוא קביעת ההשלכות הכלכליות על המניות, האופציות או הזכויות.
הרכיב השלישי הוא מנגנון יישום, הכולל לוחות זמנים, דרך חישוב שווי, זכות רכישה, אישורי דירקטוריון והסדרי תשלום.
מנקודת מבט ניהולית, Good leaver / Bad leaver הוא כלי לשימור מוטיבציה ומחויבות.
הוא מאותת למייסדים ולעובדים הבכירים שהשותפות בחברה קשורה גם לנאמנות, תרומה מתמשכת והתנהלות ראויה.
מנקודת מבט של העובד או המייסד, חשוב שההסדר יהיה הוגן, שקוף ומאוזן.
אדם שמשקיע שנים בבניית החברה צריך לדעת שלא יאבד זכויות לגיטימיות במקרה של עזיבה מוצדקת.
לכן, ניסוח נכון של Good leaver / Bad leaver דורש הבנה משפטית, עסקית וטכנולוגית כאחד.
סוגי Good leaver / Bad leaver
כאשר מדברים על סוגי Good leaver / Bad leaver, חשוב לדעת שאין נוסחה אחת שמתאימה לכל חברה.
הסיווג משתנה לפי אופי הארגון, שלב החברה, סוג ההתקשרות, זהות המחזיקים בזכויות והאינטרסים של המשקיעים.
עם זאת, ישנם דפוסים מקובלים שחוזרים ברוב ההסכמים.
בקטגוריית Good leaver נהוג לכלול מקרים שבהם העזיבה אינה נובעת מהתנהגות פסולה של האדם.
למשל, מוות, נכות, מחלה ממושכת, פרישה בהסכמה, פיטורים ללא עילה חמורה, סיום תפקיד עקב שינוי מבני בחברה או עזיבה שאושרה מראש בידי הדירקטוריון.
בחלק מההסכמים גם הגעה לגיל פרישה, מעבר לתפקיד אחר בקבוצה או סיום יחסים לאחר תקופת תרומה ממושכת נחשבים Good leaver.
יש גם מודל ביניים שבו אדם יכול להיחשב Good leaver רק אם השלים תקופת מינימום בחברה.
לדוגמה, מייסד שעזב לאחר שנתיים עשוי לקבל יחס אחד, ואילו מייסד שעזב לאחר חצי שנה יקבל יחס אחר.
בחלק מהחברות קושרים את ההגדרה גם לעמידה ביעדים, לשמירה על חובות סודיות ולשיתוף פעולה מסודר בתקופת החפיפה.
בקטגוריית Bad leaver נהוג לכלול נסיבות כמו פיטורים עקב עבירת משמעת חמורה, גניבה, הונאה, הפרת חובת אמון, גילוי סודות מסחריים, תחרות אסורה, פגיעה מכוונת בחברה, הרשעה פלילית רלוונטית, הפרת הסכם יסודית או עזיבה חד צדדית בנסיבות שגורמות נזק מהותי.
לעיתים גם סירוב להעביר ידע, סירוב להחזיר ציוד, גיוס עובדים מהחברה בניגוד להתחייבות או ניסיון לחבל בגיוס השקעה נחשבים עילה לסיווג כ Bad leaver.
בנוסף לשתי הקטגוריות המרכזיות, קיימים גם מודלים מורכבים יותר.
בחלק מההסכמים יש חלוקה ל Good leaver מלא, Good leaver חלקי ו Bad leaver.
במודל כזה, אדם עשוי לשמור על הזכויות שהבשילו במלואן, על חלק מהזכויות או כמעט על אף זכות, בהתאם לחומרת הנסיבות.
יש גם מנגנונים שמבדילים בין מניות שהבשילו לבין מניות שטרם הבשילו.
למשל, עוזב בסטטוס Good leaver ישמור על כל המניות שהבשילו עד יום העזיבה, בעוד שהחברה תרכוש חזרה רק את היתרה שטרם הבשילה.
לעומת זאת, עוזב בסטטוס Bad leaver עלול לאבד גם חלק מהמניות שהבשילו, בהתאם להסכם ולדין החל.
סוג נוסף של Good leaver / Bad leaver קשור למחיר הרכישה.
יש הסכמים שקובעים כי ב Good leaver הרכישה תבוצע לפי שווי שוק הוגן.
בהסכמים אחרים המחיר יהיה לפי נוסחת הערכת שווי מוסכמת.
ב Bad leaver, המחיר יכול להיות העלות המקורית, הערך הנקוב או שווי מופחת באופן משמעותי.
עוד הבחנה חשובה קיימת בין מייסדים לעובדים.
אצל מייסדים, מנגנון Good leaver / Bad leaver בדרך כלל קשור להסכם המייסדים ולהתחייבות להישאר בחברה למשך פרק זמן מסוים.
אצל עובדים, הוא משולב לרוב במסגרת תוכנית אופציות, תקנון ESOP, הסכם העסקה או כתב הענקה.
בחברות טכנולוגיה מתקדמות, אפשר לראות גם התאמה של המנגנון למבני תגמול היברידיים, כמו RSU, מניות חסומות, מניות בכורה לעובדים מפתח או מענקים תלויי אבני דרך.
לכן, כאשר בוחנים סוגי Good leaver / Bad leaver, חשוב לא להסתפק בכותרת הכללית.
צריך לבדוק מה בדיוק נכלל בכל קטגוריה, איך נקבע המחיר, מי מפעיל את הזכות, מה קורה עם מניות שהבשילו ומהם התנאים שמאפשרים סיווג הוגן ולא שרירותי.
מי צריך Good leaver / Bad leaver?
Good leaver / Bad leaver רלוונטי כמעט לכל ארגון שבו קיימת חלוקת הון, אופציות או זכויות בעלות לאנשים שמעורבים בפעילות העסקית.
הקהל הראשון והמרכזי הוא סטארטאפים בתחילת הדרך.
בשלב ההקמה נהוג לחלק מניות בין מייסדים לפי תפקיד, תרומה, מומחיות וחזון משותף.
אך המציאות מלמדת שלא כל מייסד נשאר לאורך זמן.
לעיתים יש פערי ציפיות, שינוי כיוון מקצועי, קושי אישי, כניסת משקיעים או מחלוקות ניהוליות.
ללא מנגנון Good leaver / Bad leaver, מייסד שעזב מוקדם עלול להישאר עם אחזקה משמעותית למרות שכבר אינו תורם.
זהו מצב שעלול לפגוע בגיוסים עתידיים ובניהול השוטף.
קהל נוסף הוא חברות טכנולוגיה בצמיחה שמעניקות אופציות או מניות לעובדי מפתח.
כאשר סמנכ”ל מוצר, מנהל פיתוח, מנהל מכירות או איש סייבר בכיר מקבלים רכיב הוני, החברה צריכה להחליט מה יקרה אם יעזבו.
האם יוכלו לשמור את כל האופציות.
האם רק את מה שהבשיל.
האם יופעל מנגנון רכישה במקרה של הפרת נאמנות.
Good leaver / Bad leaver מאפשר לתת תשובות ברורות מראש.
גם משקיעים זקוקים למנגנון הזה.
קרנות הון סיכון, אנג’לים וגופי השקעה פרטיים בוחנים לא רק את המוצר והשוק, אלא גם את מבנה ההון וההגנות החוזיות סביבו.
כאשר אין מנגנון מסודר לטיפול בעזיבת מייסד או עובד מפתח, הדבר עלול להיחשב סיכון השקעה.
לכן, בהרבה עסקאות השקעה, המשקיעים דורשים לכלול סעיפי Good leaver / Bad leaver כחלק מתנאי הסגירה.
חברות משפחתיות וחברות פרטיות שאינן בהכרח מתחום ההייטק יכולות גם הן להזדקק להסדר כזה.
למשל, כאשר מכניסים דור חדש לניהול, מעניקים מניות למנכ”ל חיצוני, משתפים יועץ אסטרטגי בזכויות הוניות או מבצעים העברת בעלות חלקית למנהלים בכירים.
בכל מקרה שבו הבעלות קשורה למעורבות אישית מתמשכת, Good leaver / Bad leaver הוא כלי חשוב.
גם חברות בינלאומיות עם פעילות בישראל זקוקות להתאמות מקומיות.
לא פעם משתמשים במסמכים גלובליים שמקורם באנגליה או בארצות הברית, אך יש צורך להתאים אותם לדין הישראלי, לדיני עבודה, לדיני חברות ולפרקטיקה המקומית.
מי שלא עושה זאת עלול לגלות שסעיף שנראה מצוין באנגלית אינו ישים באותה צורה בישראל.
לבסוף, כל אדם שמקבל מניות או אופציות צריך להתעניין בנושא.
מייסד, עובד בכיר או יועץ שנכנס להסכם מבלי להבין את מנגנון Good leaver / Bad leaver עלול למצוא את עצמו בעתיד מול פגיעה כלכלית שלא צפה מראש.
לכן, לא רק החברות צריכות את המנגנון, אלא גם מקבלי הזכויות צריכים להבין אותו לעומק ולוודא שהוא מאוזן והוגן.
סטטיסטיקות מישראל בנושא Good leaver / Bad leaver
כאשר בוחנים את הנושא של Good leaver / Bad leaver בישראל, חשוב לומר כבר בתחילה שאין מאגר ממשלתי אחד שמרכז נתונים רשמיים תחת הכותרת המדויקת הזאת.
עם זאת, ניתן ללמוד רבות מהיקף פעילות ההייטק, ממספר תוכניות האופציות, מהמבנה הנפוץ של השקעות בסטארטאפים, מהתרחבות שוק הליגל טק ומהגידול במחלוקות הקשורות להון אנושי ובעלות.
ישראל נחשבת זה שנים לאחת המובילות בעולם במספר הסטארטאפים לנפש.
המשמעות הישירה היא שכמות הסכמי המייסדים, תוכניות האופציות והסכמי ההשקעה שבהם מופיעים מנגנוני Good leaver / Bad leaver גבוהה יחסית לגודל האוכלוסייה.
על פי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות על ידי גופים ממשלתיים, עמותות הייטק וגופי מחקר בענף, עשרות אלפי עובדים בישראל מועסקים בחברות טכנולוגיה שבהן רכיב תגמול הוני הוא חלק ממבנה ההעסקה.
ככל שמתרחב השימוש באופציות ובמניות לעובדים, כך גובר הצורך בהסדרה מדויקת של עזיבה וסיום העסקה.
בקרב סטארטאפים ישראליים שמגייסים השקעות סיד וסבבים מתקדמים, ניתן לראות ששילוב מנגנוני Reverse Vesting, רכישה חוזרת של מניות מייסדים וסיווג Good leaver / Bad leaver הפך לסטנדרט מקובל בהרבה עסקאות.
משרדי עורכי דין מסחריים, יועצים פיננסיים ופלטפורמות ניהול הון לעובדים מדווחים בשנים האחרונות על עלייה בביקוש להסכמים ברורים סביב אירועי עזיבה, במיוחד לאחר תקופות של תנודתיות בענף ההייטק, גלי פיטורים ושינויים בשווי חברות.
גם בישראל, כמו בעולם, תקופות של האטה כלכלית מובילות ליותר מקרים של פרידה ממנהלים בכירים, שינויים בצוותי ייסוד, סגירת יחידות עסקיות וארגון מחדש.
במצבים כאלה, מנגנון Good leaver / Bad leaver הופך מסוגיה תיאורטית לסוגיה פרקטית עם השלכות כספיות מיידיות.
מבחינת היבט משפטי, ניתן לראות בפסיקה ובמחלוקות מסחריות בישראל שהנושאים החוזרים כוללים ויכוחים על פרשנות הסכם, על שאלת היותו של העוזב Good leaver או Bad leaver, על שווי המניות במועד הרכישה ועל היחס בין דיני חברות לדיני עבודה.
אף שאין נתון רשמי אחד שמציין כמה תיקים נפתחו תחת כותרת זו, ברור מהשוק שמדובר בתחום צומח.
נתון רלוונטי נוסף קשור לגידול במספר החברות המשתמשות במערכות דיגיטליות לניהול הקצאות הון, אופציות וחתימות על מסמכים תאגידיים.
המעבר לניהול דיגיטלי יוצר דרישה גוברת לפתרונות שמבטיחים תיעוד מדויק של תנאי Good leaver / Bad leaver, אבני דרך, הבשלה, חתימות, אישורים ושינויי סטטוס.
במובן הזה, בישראל מורגש מעבר מגישה ידנית ומפוזרת לגישה מסודרת מבוססת מערכת.
סטטיסטית, ניתן לומר שהנושא בולט במיוחד בענפים שבהם תלות החברה באנשים ספציפיים גבוהה.
סייבר, פינטק, SaaS, ביוטק ודיפטק הם תחומים שבהם למייסדים ולעובדי המפתח השפעה מהותית על ערך החברה.
בדיוק בגלל זה, מנגנוני Good leaver / Bad leaver הפכו נפוצים יותר גם בשיח בין יזמים, גם בבדיקות נאותות וגם בניהול השוטף של מבנה ההון.
המגמה בישראל ברורה.
יותר חברות מבינות שהסדרה מוקדמת של מנגנון Good leaver / Bad leaver חוסכת מחלוקות, משפרת סיכויי השקעה ומחזקת את היציבות התאגידית.
שאלות ותשובות בנושא Good leaver / Bad leaver
אחת השאלות הנפוצות היא האם Good leaver / Bad leaver רלוונטי רק לסטארטאפים.
התשובה היא לא.
אמנם המנגנון נפוץ במיוחד בסטארטאפים ובהייטק, אך הוא מתאים לכל חברה שבה ניתנות מניות, אופציות או זכויות הוניות לאנשים שמעורבותם האישית חשובה לעסק.
שאלה נוספת היא האם כל מי שמתפטר נחשב אוטומטית Bad leaver.
גם כאן התשובה שלילית.
הכול תלוי בנוסח ההסכם.
יש הסכמים שבהם התפטרות בנסיבות מסוימות תיחשב Good leaver, למשל כאשר היא נעשית מסיבה רפואית, בהסכמה או לאחר תקופת שירות מסוימת.
לעומת זאת, עזיבה פתאומית שמפרה התחייבות מהותית יכולה להיחשב Bad leaver.
שאלה חשובה נוספת היא האם מנגנון Good leaver / Bad leaver גובר תמיד על כל זכות אחרת.
לא בהכרח.
ההסדר צריך להתיישב עם הדין הרלוונטי, עם מסמכי החברה ועם עקרונות חוזיים כלליים.
במקרים מסוימים, סעיף לא מאוזן או לא ברור עלול ליצור מחלוקת משפטית.
זו בדיוק הסיבה שחשוב לנסח את המנגנון באופן מדויק ולהתאים אותו לנסיבות.
שואלים גם מה קורה למניות שכבר הבשילו.
בפועל, זה תלוי בהסכם.
יש מודלים שבהם Good leaver שומר על כל המניות שהבשילו עד מועד העזיבה.
במודלים אחרים החברה שומרת לעצמה זכות רכישה במחיר שוק.
ב Bad leaver ייתכן שהחברה תוכל לרכוש גם מניות שהבשילו במחיר נמוך יותר, אם הדבר הוסכם בצורה תקפה.
שאלה נפוצה אחרת היא האם אפשר לשנות מנגנון Good leaver / Bad leaver אחרי שהחברה כבר הוקמה.
כן, אך הדבר מחייב בחינה של מסמכי החברה, הסכמות של הצדדים ולעיתים גם אישורים תאגידיים מסודרים.
בפועל, הרבה חברות מעדכנות את ההסדרים שלהן כאשר נכנסים משקיעים, כאשר מאמצים תוכנית אופציות חדשה או כאשר מבינים שהנוסח הישן אינו מספק.
יש גם מי ששואל האם מנגנון כזה פוגע בעובדים.
התשובה תלויה באופן הניסוח.
כאשר ההסדר חד צדדי מדי, עמום או דרקוני, הוא בהחלט עלול לפגוע וליצור חוסר אמון.
אך כאשר הוא מנוסח בהגינות, הוא דווקא מגן גם על החברה וגם על מקבל הזכויות, משום שהוא מספק ודאות ומונע הפתעות.
שאלה נוספת היא מתי נכון להסדיר Good leaver / Bad leaver.
התשובה הטובה ביותר היא מוקדם ככל האפשר.
עדיף לקבוע את הכללים בזמן שהיחסים טובים והציפיות ברורות, ולא להמתין לרגע של סכסוך.
שואלים גם אם אפשר לנהל את הנושא באופן ידני.
טכנית כן, אך ככל שהחברה גדלה זה הופך למסוכן ולא יעיל.
מעקב ידני מגדיל את הסיכוי לטעויות, חוסר עקביות ואובדן מידע.
לכן, יותר ויותר חברות עוברות לפתרונות טכנולוגיים שמאפשרים שליטה טובה יותר.
לבסוף, אחת השאלות החשובות ביותר היא איך יודעים אם ההסכם הקיים באמת מגן על החברה.
התשובה היא שצריך לבצע בדיקה מסודרת של המסמכים, להבין את מנגנון ההבשלה, לבחון את זכות הרכישה, את דרך קביעת המחיר ואת ההתאמה בין ההסכם לבין ההתנהלות בפועל.
במקרים רבים, הפער בין מה שכתוב במסמך לבין מה שהחברה חושבת שקיים הוא גדול.
לכן, בדיקה מקצועית יכולה לחסוך סכסוכים ועלויות משמעותיות בהמשך.
*אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי אלא אינפורמציה בלבד. יש להתייעץ עם עורכי הדין בכל מה שקשור להתנהלות חוזים ומשפטית
