בעולם פיתוח התוכנה והחומרה, יש הרבה מונחים המתארים נושאים דומים.
שלושה מונחים נפוצים בתחום הפיתוח הם PoC, אב טיפוס ו-MVP.
בפוסט זה, נסקור מקרוב ונבין מה הם PoC, אב טיפוס ו-MVP, ונבדוק מה מייחד אותם.
מהי הוכחת היתכנות (PoC)?
הוכחת היתכנות, Proof of concept או PoC, היא בדיוק מה שזה נשמע: הדגמה שרעיון או קונספט מסוים אפשריים.
PoC נוצרים בדרך כלל בשלב מוקדם בתהליך הפיתוח, כאשר הצוות עדיין מנסה לקבוע אם רעיון שווה להמשיך הלאה.
PoC הוא בדרך כלל יישום גס ולא שלם של רעיון.
זה לא נועד להיות מוצר מוגמר, אלא דרך מהירה ומלוכלכת לבדוק אם הרעיון עובד בפועל.
PoC משמשים לעתים קרובות כדי לשכנע את בעלי העניין ששווה להשקיע ברעיון, או כדי לזהות בעיות או
חסימות פוטנציאליות שעלולות להתעורר במהלך הפיתוח.
לדוגמה, נניח שצוות פיתוח תוכנה שוקל לבנות אפליקציה שיכולה לעזור לאנשים למצוא מקומות חניה בעיר צפופה.
לפני שהם משקיעים הרבה זמן ומשאבים בבניית האפליקציה, הם עשויים ליצור PoC כדי לראות אם הרעיון בכלל אפשרי.
ה-PoC עשוי להיות אפליקציה בסיסית מאוד שמראה למשתמש מפה של העיר עם מקומות חניה זמינים מסומנים עליה.
האפליקציה אולי לא מלוטשת או ידידותית במיוחד, אבל היא תוכיח שהרעיון אפשרי מבחינה טכנית.
מהו אב טיפוס?
אב טיפוס דומה ל-PoC בכך שהוא גרסה מוקדמת של מוצר שנועד להיבדק ולשכלל.
עם זאת, אבות טיפוס מפותחים יותר מ-PoC.
אב טיפוס הוא מודל עבודה של מוצר שנועד לתת לבעלי עניין מושג קונקרטי יותר על איך המוצר הסופי ייראה וירגיש.
אבות טיפוס משמשים לעתים קרובות כדי לקבל משוב מהמשתמשים, לזהות פגמים בעיצוב ולחדד את הפונקציונליות של המוצר.
שלא כמו PoC, אב טיפוס נועד בדרך כלל לשמש משתמשים אמיתיים.
יכול להיות שחסרות לו כמה תכונות או שיש לו כמה קצוות מחוספסים, אבל זה צריך להיות מספיק פונקציונלי כדי לספק חוויה אמיתית.
נניח שצוות אפליקציית החניה מחליט להתקדם עם הרעיון שלו ולהתחיל לבנות אב טיפוס.
אב הטיפוס עשוי להיות גרסה מתפקדת במלואה של האפליקציה שמשתמשים יכולים להוריד ולהשתמש כדי למצוא מקומות חניה.
אולי לא יהיו לו את כל התכונות שיהיו למוצר הסופי, אבל זה צריך להיות מלוטש מספיק כדי לתת למשתמשים תחושה של איך האפליקציה תיראה.
מהו מוצר קיימא מינימלי (MVP)?
מוצר מינימלי בר-קיימא, Minimum viable product או MVP, הוא השלב הבא מעבר לאב טיפוס.
MVP הוא גרסה של מוצר שיש לו מספיק תכונות כדי להשתחרר לציבור.
המטרה של MVP היא להעביר את המוצר לידיים של משתמשים אמיתיים במהירות האפשרית,
כדי שצוות הפיתוח יוכל להתחיל לקבל משוב ואיטרציה על המוצר.
MVP משוחרר בדרך כלל מתוך הבנה שזה לא מוצר מוגמר, ושיהיו באגים ותכונות חסרות.
שלא כמו אב טיפוס, MVP נועד לשמש משתמשים אמיתיים בתרחישים בעולם האמיתי.
זה צריך להיות מספיק יציב לשימוש על בסיס יומי, גם אם חסרים בו חלק מהתכונות שיתווספו בהמשך.
לדוגמה, צוות אפליקציית החניה עשוי לשחרר MVP המאפשר למשתמשים למצוא מקומות חניה ולקבל הנחיות הגעה אליהם.
ל-MVP אולי אין את כל התכונות שבסופו של דבר הצוות מתכנן להוסיף, כמו נתונים בזמן אמת על זמינות חניה,
אבל הוא צריך להיות יציב ופונקציונלי מספיק כדי לשמש על בסיס יומי.
אז מה ההבדל בניהם?
כעת, לאחר שהגדרנו PoC, אב טיפוס ו-MVP, בואו נסתכל מקרוב על ההבדלים בין שלושת המונחים הללו.
ההבדל העיקרי בין PoC לאב טיפוס הוא רמת הפיתוח.
PoC הוא יישום גס ולא שלם של רעיון שנועד להדגים את היתכנותו.
אב טיפוס, לעומת זאת, הוא גרסה מפותחת יותר של מוצר שנועדה לתת לבעלי עניין מושג קונקרטי על איך המוצר הסופי ייראה וירגיש.
ההבדל העיקרי בין אב טיפוס ל-MVP הוא השימוש המיועד.
אב טיפוס נועד להיבדק ולחדד, אבל הוא לא בהכרח מיועד לשמש משתמשים אמיתיים בתרחישים בעולם האמיתי.
MVP, לעומת זאת, נועד לשמש משתמשים אמיתיים, גם אם זה לא מוצר מוגמר.
MVP צריך להיות יציב ופונקציונלי מספיק כדי להשתמש בו על בסיס יומי, גם אם חסרים בו כמה תכונות שיתווספו מאוחר יותר.
אז למה זה משנה אם מפתחים PoC, אב טיפוס או MVP?
התשובה היא שכל אחד מהשלבים הללו משרת מטרה אחרת בתהליך הפיתוח, ודורש רמת השקעה ומחויבות שונה.
PoC הם בדרך כלל מהירים, ואינם דורשים השקעה רבה.
הם דרך לבחון רעיון לפני שמקדישים לו הרבה זמן ומשאבים.
אם ה-PoC מוכיח שהרעיון בר ביצוע, אז הצוות יכול לעבור לשלב הבא של הפיתוח.
אבות טיפוס הם השקעה משמעותית יותר מ-PoC, אבל הם עדיין לא נועדו להיות המוצר הסופי.
המטרה של אב טיפוס היא לקבל משוב מהמשתמשים ולחדד את הפונקציונליות של המוצר לפני המעבר לשלב הבא של הפיתוח.
MVP הם ההשקעה המשמעותית ביותר מבין שלושת השלבים, מכיוון שהם נועדו לשמש משתמשים אמיתיים בתרחישים בעולם האמיתי.
עם זאת, הם עדיין לא נועדו להיות המוצר הסופי.
המטרה של MVP היא להעביר את המוצר לידיים של משתמשים אמיתיים עם TTM נמוך ככל האפשר, כך שהצוות יוכל להתחיל לקבל משוב ואיטרציה על המוצר.
דבר אחד שחשוב לזכור הוא שתהליך הפיתוח אינו תמיד ליניארי.
אפשר לעבור הלוך ושוב בין שלושת השלבים הללו כאשר הצוות משכלל את המוצר ומשלב משוב מהמשתמשים.
הצוות עשוי להתחיל עם PoC, לעבור לאב טיפוס, ולאחר מכן לשחרר MVP.
אבל אם ה-MVP לא יקבל את סוג המשוב לו הם קיוו, הם עשויים לחזור ולחדד את אב הטיפוס לפני שישחררו MVP חדש.
דוגמאות נוספות לפיתוח POC
כלי רכב אוטונומיים: חברות כמו Tesla, Waymo ואובר פיתחו מכוניות אוטונומיות וערכו POC כדי להדגים את יכולתן
לנווט בכבישים ללא התערבות אנושית.
מציאות רבודה (AR): AR POC נערכו בתעשיות שונות, כגון משחקים, חינוך וקמעונאות.
לדוגמה, Pokémon Go הוא משחק AR פופולרי שמכסה דמויות וירטואליות על פני הסביבה בעולם האמיתי.
האינטרנט של הדברים (IoT): POC עבור IoT כוללים חיבור אובייקטים פיזיים לאינטרנט ומאפשרים להם לתקשר ולשתף נתונים.
לדוגמה, POC לבית חכם עשוי לכלול שליטה על אורות, תרמוסטטים ומערכות אבטחה באמצעות אפליקציית מובייל.
יישומי בלוקצ’יין: POC נערכו כדי לחקור את הפוטנציאל של טכנולוגיית בלוקצ’יין מעבר למטבעות קריפטוגרפיים.
לדוגמה, ניהול שרשרת אספקה, אימות זהות ואחסון מסמכים מאובטח נבדקו כ-POC מבוססי בלוקצ’יין.
מציאות מדומה (VR): VR POCs פותחו למשחקים, סימולציות אימון וחוויות סוחפות.
Oculus Rift ו-HTC Vive הם מכשירי VR פופולריים המאפשרים למשתמשים ליצור אינטראקציה עם סביבות וירטואליות.
בינה מלאכותית (AI): POC ב-AI כוללים לרוב עיבוד שפה טבעית, זיהוי תמונה או חיזוי.
לדוגמה, צ’אטבוטים או עוזרים וירטואליים כמו Siri של אפל או Alexa של אמזון הם דוגמאות ל- AI POC.
דוגמאות נוספות לפיתוח אבטיפוס (פרוטוטייפ)
אב טיפוס של מוצר פיזי: סוג זה של אב טיפוס כולל יצירת מודל פיזי או דגם של מוצר.
זה יכול להתבצע באמצעות חומרים שונים כגון עץ, פלסטיק או מתכת.
לדוגמה, יצרן רכב עשוי ליצור אב טיפוס של עיצוב רכב חדש כדי להעריך את האסתטיקה והארגונומיה שלו.
אב טיפוס של תוכנה: בפיתוח תוכנה, אבות טיפוס נוצרים לעתים קרובות כדי לבדוק את הפונקציונליות וממשק המשתמש של תוכנית או אפליקציה.
אבות טיפוס אלה יכולים לנוע בין מסגרות קוויות בסיסיות או מדגמים לאבות טיפוס אינטראקטיביים עם פונקציונליות מוגבלת.
הם עוזרים למפתחים לאסוף משוב ולבצע שיפורים לפני השקעה בפיתוח בקנה מידה מלא.
כלים כמו Adobe XD, Sketch או InVision משמשים בדרך כלל ליצירת אבות טיפוס של תוכנה.
אב טיפוס מנייר: אב טיפוס מנייר כולל שרטוט או ציור של ממשק המשתמש ואינטראקציות על נייר כדי לדמות את המוצר או מערכת.
אבות טיפוס מנייר משמשים בדרך כלל בעיצוב חווית משתמש (UX) ובבדיקות שימושיות.
אב טיפוס מודפס בתלת מימד: טכנולוגיית הדפסת תלת מימד מאפשרת יצירת אבות טיפוס פיזיים על ידי שכבות חומרים המבוססים על עיצוב דיגיטלי.
הוא נמצא בשימוש נפוץ בתעשיות כמו ייצור, הנדסה ועיצוב מוצר.
אבות טיפוס מודפסים בתלת מימד מאפשרים למעצבים לאמת את הצורה, ההתאמה והתפקוד של מוצר לפני ייצור המוני.
אב טיפוס וירטואלי: אבות טיפוס וירטואליים הם הדמיות דיגיטליות של מוצר או מערכת המדמות את ההתנהגות והמאפיינים שלו.
הם משמשים לעתים קרובות בתעשיות כגון תעופה וחלל, רכב ואדריכלות.
לדוגמה, אב טיפוס וירטואלי יכול לשמש כדי לדמות ולבדוק את הביצועים של מטוס או לנתח את השלמות המבנית של בניין.
אב טיפוס פונקציונלי: אב טיפוס פונקציונלי הוא מודל עבודה המדגים את פונקציונליות הליבה של מוצר או מערכת.
אולי אין לו את האסתטיקה העיצובית הסופית, אבל הוא מתמקד בהוכחה שהתכונות והמנגנונים העיקריים עובדים כמתוכנן.
אבות טיפוס פונקציונליים נפוצים בהנדסה ופיתוח חומרה.
דוגמאות נוספות לפיתוח MVP
Dropbox: כאשר Dropbox הושקה לראשונה, ל-MVP שלה היה ממשק פשוט שאפשר למשתמשים להעלות ולשתף בקלות קבצים.
הוא התמקד בפונקציונליות הליבה של אחסון בענן ושיתוף קבצים, תוך השמטת תכונות מתקדמות יותר.
Airbnb: בשלב ה-MVP שלו, Airbnb התחיל כאתר בסיסי שאפשר לבעלי בתים להשכיר את החדרים או הדירות הפנויות שלהם.
ה-MVP התמקד בחיבור בין מארחים ואורחים, והוא הוסיף בהדרגה תכונות נוספות כמו ביקורות, תשלומים מאובטחים ופונקציונליות חיפוש מתקדמת.
טוויטר: ה-MVP של טוויטר הייתה פלטפורמת מיקרובלוגינג בסיסית שאפשרה למשתמשים לפרסם הודעות קצרות (ציוצים) ולעקוב אחר משתמשים אחרים.
הוא התמקד ברעיון הליבה של שיתוף עדכונים בזמן אמת ואיסוף בסיס משתמשים לפני הרחבת התכונות והפונקציונליות.
Zappos: Zappos, קמעונאית מקוונת של נעליים ובגדים, התחילה עם MVP פשוט שהורכב מאתר עם מלאי מוגבל.
מטרתו הייתה לבחון את עניין ושביעות הרצון של הלקוחות ברכישת נעליים באינטרנט, והיא גדלה בהדרגה וכוללת מגוון רחב יותר של מוצרים ותכונות.
אינסטגרם: ה-MVP של אינסטגרם התמקד בתחילה בתכונת הליבה של שיתוף תמונות עם פילטרים.
היא סיפקה פלטפורמה ידידותית למשתמש לעריכת תמונות ושיתוף, והיא הוסיפה בהדרגה תכונות כמו הערות, הודעות ישירות ושיתוף וידאו.
באפר: Buffer, כלי לניהול מדיה חברתית, התחיל עם MVP שאפשר למשתמשים לתזמן ולפרסם פוסטים במספר פלטפורמות מדיה חברתית.
היא התמקדה בפתרון ספציפי עבור משווקי מדיה חברתית והרחיבה את התכונות שלה בהתבסס על משוב משתמשים.
