מהי הרשות לחדשנות?
הרשות לחדשנות (IIA) היא הגוף הממשלתי שמוביל את מדיניות התמיכה ב־R&D בישראל מאז החלפת
לשכת המדען הראשי.
הרשות לחדשנות בישראל פועלת לפי חוק המו״פ (1984) ומעניקה מסלולי תמריצים וגישה לתשתיות שמאיצים
רעיונות מרגע ההשראה ועד לסקייל־אפ ותעשייה.
נמפה באופן פרקטי את הכלים, התנאים והמסלולים העדכניים, כך שתוכלו לנווט נכון כבר מהפגישה
הראשונה עם הרשות.
למה הרשות לחדשנות חשובה ליזמים?
הרשות לחדשנות חיונית והכרחית ליזמות בישראל מכמה סיבות:
הקשר המאקרו־כלכלי: ההייטק הישראלי מהווה כ־20% מהתוצר, למעלה ממחצית הייצוא, ומעסיק מאות אלפי עובדים
ולכן כל שקל ציבורי שנכנס ל־R&D נבחן כהשקעה בצמיחה ופריון, לא כהוצאה.
כך לפי דוחות הרשות לחדשנות והודעות לעיתונות בשנים 2024–2025.
המציאות מאז 7.10: למרות אי־הוודאות ובשוק גיוס הון קשוח, מגזר ההייטק מפגין עמידות, אך ריכוזיות ההשקעות בחברות בשלות
ומחסור בכוח אדם ייעודי יוצרים אתגרי צמיחה של הדור הבא של הסטארטאפים.
הרשות מציינת את הצורך לתמוך יותר בשלבים מוקדמים ולהרחיב תשתיות.
המסגרת החוקית של הרשות לחדשנות
חוק עידוד מחקר, פיתוח וחדשנות תעשייתית, התשמ״ד–1984, מגדיר את סמכויות הרשות, סוגי התמיכה והחובות
(תמלוגים, העברת ידע, ייצור בישראל ועוד).
נוסח עדכני (ינואר 2025) קובע את ההגדרות והנהלים.
המענקים של הרשות הם בלתי־מדללים, ומוחזרים רק מתוך הכנסות המוצר/השירות שפותח, בשיעור כללי של 3%–5%
מהמחזור השנתי עד החזר מלוא המענק בתוספת ריבית שנתית (מבוססת SOFR).
כלומר, אם אין מכירות אין החזר.
העברת ידע ממומן לחו״ל או העברת יכולות ייצור מחייבת אישור ועלולה להוביל להגדלת תקרת התמלוגים או לריבית גבוהה יותר.
עדכוני הכללים מאוקטובר 2023 מחמירים את מנגנון הגדלת התקרה במקרה של ייצור בחו״ל (למשל 120% או 150% מהגרנטים,
לפי שיעור הייצור מחוץ לישראל).
קיימת גם תקרת החזר בעסקאות מכירת ידע, עד פי 6 מן המענקים (או עד פי 3 אם נשמרים משרות מו״פ בישראל לשלוש שנים).
מבנה הרשות לחדשנות וכלי הסיוע שלה
שלב רעיון (Pre-seed/POC)
מסלול תנופה (Ideation/Tnufa): מענק מותנה עד 200,000 ₪ ל־12 חודשים (80% מתקציב מאושר) ליזמים וחברות חדשות
לצורך הוכחת ישימות טכנולוגית או בניית אב־טיפוס ראשוני.
אינקובטורים טכנולוגיים (זכיינים): זירת תמיכה ממוסדת בשותפות ציבורית־פרטית המספקת הון, מסחור, פיתוח עסקי ותשתיות.
היסטורית, הרשות מממנת נתח משמעותי מן התקציב (לעיתים עד 85%), לתקופות של כשנתיים-שלוש בכפוף לקולות קוראים.
ב־20.7.2025 פורסם מכרז להקמת שלושה אינקובטורים חדשים, עם מימון דמי ניהול לחמש שנים.
מעבדות חדשנות/קונסורציומים (MAGNET/MAGNETON/נופר/קמ״ע): גשרים בין אקדמיה לתעשייה, קידום טכנולוגיות גנריות והעברת ידע.
חלוקה בין אגפי הרשות מגדירה את כלי המימון.
שלב פרה–סיד
Early Stage Companies: מענק מותנה של 50%/30% מהתקציב המאושר, עד 10 מ׳ ₪ לשנה.
בונוס אזורי: +10% באזורי עדיפות לאומית (ו־+25% בסביבת עוטף עזה).
קיימות העדפות לאוכלוסיות מיעוטים ולמגזר החרדי בשנתיים הראשונות.
קרן הסטארטאפים ו־Fast Track: כלי חירום והאצה שנפתחו לנוכח שוק הון תנודתי, היקף השקעות מצטבר במאות מיליוני שקלים
ואישור מאות בקשות בתוך חודשים ספורים.
“יוזמה 2.0” (Yozma Fund 2.0): תכנית משותפת למשרד האוצר והרשות לגיוס השקעות מוסדיות להייטק הישראלי, כ־160 מ׳ דולר כספי
מדינה להנעת לפחות ~700 מ׳ דולר הון פרטי, עם מנגנוני העדפת החזר למוסדיים.
שלב צמיחה ותעשייה: להאיץ מוצרים, שווקים ופריון
קרן המו״פ (R&D Fund): מסלול הדגל הרחב ביותר לתמיכה בפיתוח מוצר חדש או שדרוג טכנולוגיה, פתוח לכל המגזרים.
מתאים גם לחברות בוגרות הזקוקות ל־R&D מתמשך.
תכניות גנריות לחברות גדולות ומרכזי מו״פ זרים: עידוד מרכזי מו״פ של תאגידים רב־לאומיים בישראל ותכניות גנריות לפיתוח ידע ליבה.
פיילוטים עם רגולטורים: קולות קוראים ייעודיים לאקלים/סביבה, רשויות מקומיות, חלל ועוד – כדי לבצע הדגמות Beta בסביבה תפעולית.
ייצור מתקדם (Advanced Manufacturing) ו־MOFET: מסלולים למפעלי תעשייה לשילוב חדשנות ותשתיות בתהליך הייצור,
כולל מאיצים ייעודיים (2025) לשילוב סטארטאפים במפעלים.
שיתופי פעולה בינלאומיים: לפתוח שווקים וידע
מסלולים דו־לאומיים ו־EUREKA: שיתופי פעולה עם אירופה, אסיה ואמריקה בקולות קוראים תדירים (למשל שווייץ, פולין, ספרד,
יפן, קוריאה, ארה״ב ועוד), לעיתים בשותפות עם קרנות דו־לאומיות (BIRD, KORIL, SIIRD) או מוסדות בריאות.
המסלולים כוללים מנגנון תמלוגים דומה (מ־3% ואילך עד החזר מלא).
Horizon Europe (האיחוד האירופי): ישראל משויכת מלאה לתכנית 2021-2027; ביולי 2025 הנציבות האירופית הציעה השעיה חלקית
מוגבלת למרכיב ה־EIC Accelerator, התפתחות שכדאי לעקוב אחריה בעת הגשת קונסורציומים.
הון אנושי ותשתיות לאומיות: לבנות עומק
קרנות הון־אנושי ותכניות הכשרה: מסלולים להגדלת ההיצע והניידות של טאלנט, תוכניות התמחות ל־Juniors ותכניות ייעודיות
לצווארי בקבוק (כמו מחסור במומחי AI), כולל פיילוט למשיכת לפחות 200 חוקרי/ות AI זרים לישראל ותוכנית הכשרת מנכ״לים לדיפ־טק.
סופר־מחשב לאומי ל־AI (Nebius): במאי 2025 נבחרה Nebius להקמת תשתית עיבוד לאומית לאימון מודלים, השקעה של מעל חצי מיליארד ש”ח,
עם נגישות מוזלת ליזמים, אקדמיה והמגזר הציבורי. זהו שלב בליבת “התוכנית הלאומית ל־AI” (שלב ב׳).
איך ניגשים בפועל לרשות לחדשנות?
שלב 1 – מיפוי התאמה: בחרו מסלול לפי שלב הבשלות: תנופה לרעיון, Early Stage לסיד, R&D Fund לצמיחה, פיילוטים להדגמה,
דו־לאומי לשותפות מו״פ. לסטארטאפים בפריפריה בדקו תוספי מענק.
שלב 2 – בניית תקציב ותכולת מו״פ: הגדירו חבילות עבודה (WPs), אבני דרך ותוצאים מדידים.
ודאו ש־R&D מבוצע בישראל בהתאם לכללים.
שלב 3 – שותפים ו־Beta Sites: איסוף מכתבי כוונה, זיהוי לקוחות ניסוי, או מוסד בריאות/רשות מקומית למסלול פיילוט.
שלב 4 – קניין רוחני וייצור: תכננו מראש היכן מפותח הידע, היכן מיוצר המוצר, ומה המשמעות אם תבקשו לייצר בחו״ל או להעביר זכויות.
שלב 5 – ניהול סיכונים ו־Runway: למדו את מנגנוני ההחזר (תמלוגים, ריבית), ואת השפעתם במקרה של מכירת ידע/אקזיט.
תנאים שכדאי להכיר ברשות לחדשנות
שיעור המענק: משתנה לפי מסלול וקריטריונים, לעיתים 80% בשלבים מוקדמים (תנופה) ועד 50%–30% בשלבים מתקדמים;
אזורי עדיפות מקבלים תוספות.
תמלוגים: 3%–5% מהמחזור מן המוצר הנתמך, עד החזר המענק + ריבית שנתית. אין מכירות – אין החזר.
ייצור בחו״ל: דורש אישור ועלול להגדיל את תקרת ההחזר ל־120%/150% לפי היקף הייצור מחוץ לישראל (כללים מאוקטובר 2023).
העברת ידע לחו״ל: החזר לפי נוסחה; תקרת החזר עד פי 6 (או פי 3 בהתחייבות לשימור משרות מו״פ בארץ).
טיפים פרקטיים להגשה לרשות לחדשנות
סיפור בעייתי + מפת־דרך טכנולוגית: פתחו בתיאור חד של הבעיה, אחריו פירוק לאבני דרך טכנולוגיות עם מדדי הצלחה ברורים.
השקה להון פרטי: הדגישו איך המענק ימשוך השקעה פרטית (Matching/Follow-on), במיוחד במסלולי Early Stage / יוזמה 2.0.
מוכנות לפיילוט: צרפו מכתבי כוונות/אתרי ניסוי ומדדו KPI תפעוליים (דיוק/זמן/עלויות/סיכוני רגולציה).
משילות IP ותאימות כללית: הגדירו בעלויות, שיתופי־פעולה ותהליכי קבלת אישורים לעיבוד/העברה.
הון אנושי: הציגו תוכנית לגיוס/הכשרה (Juniors, הכשרות AI, משיכת טאלנט) כדי להפחית סיכון ביצועי.
שאלות ותשובות בנושא הרשות לחדשנות בישראל
האם חברה ללא הכנסות יכולה לקבל מענק?
כן. רוב המסלולים מיועדים לשלבי מו״פ מוקדמים עד מסחריות, כולל חברות טרום־הכנסה, לדוגמה תנופה ו־Early Stage.
ההחזר הוא מתמלוגים רק אם ייווצרו מכירות.
מה ההבדל בין תנופה לבין Early Stage?
תנופה מתאים ל־POC/אב־טיפוס ראשון (עד 200k ₪, 80%).
Early Stage מתאים לחברות שכבר נכנסו לפרויקטי פיתוח גדולים יותר ומחפשות 30%-50% מימון עד 10 מ׳ שקלים לשנה.
האם יש עדיפויות לפריפריה?
כן. לדוגמה, במסלול Early Stage תוספת מענק של 10% באזורי עדיפות ו־25% בעוטף עזה.
יש גם מכרזים לאינקובטורים אזוריים ומאיצים תעשייתיים.
כמה תמלוגים אשלם במקרה של הצלחה?
בדרך כלל 3%–5% מהמחזור השנתי מן המוצר שנתמך, עד החזר המענק בתוספת ריבית שנתית. אין מכירות, אין החזר.
האם מותר לייצר בחו״ל?
אפשר, בכפוף לאישור. החל מ־10/2023, ייצור מחוץ לישראל מגדיל את תקרת ההחזר (למשל ל־120% או 150% בהתאם לשיעור הייצור בחו״ל).
יש גם השפעה על שיעור התמלוגים בפועל. תכננו זאת מראש.
מה קורה אם אני מוכר/ת את הידע לחו״ל?
נדרש אישור ומנגנון החזר לפי נוסחה עם תקרת פי 6 מן המענקים (או פי 3 בהתחייבות לשימור משרות מו״פ בישראל ל־3 שנים).
האם יש כלים ייעודיים לגיוס הון מוסדי בישראל?
כן. “יוזמה 2.0” מעודדת כניסת מוסדיים להשקעות בסטארטאפים באמצעות כספי מדינה ולוגיקת תמרוץ.
איך שיתופי פעולה בינלאומיים עובדים מבחינת החזר?
בדרך כלל החלק הישראלי נתמך במענק מותנה ותמלוגים החל מ־3% עד החזר מלא.
שותפים זרים נתמכים על־ידי הגופים המקבילים במדינתם.
מה מצב Horizon Europe לישראל נכון לעכשיו?
ישראל משויכת לתכנית; ביולי 2025 פורסמה הצעה של הנציבות להשעיה חלקית ומוגבלת ל־EIC Accelerator.
מומלץ לבדוק סטטוס עדכני בעת כל הגשה.
יש תשתיות לאומיות שיכולות לחסוך לי CAPEX?
כן. הסופר־מחשב הלאומי ל־AI (Nebius) נועד להנגיש אימון מודלים בעלות מופחתת לסטארטאפים, לאקדמיה ולמגזר הציבורי.
פתיחה מדורגת מתוכננת עד תחילת 2026.
