הקורונה תפסה את כולנו לא מוכנים. החל מפגיעה בעסקים, במפגשים חברתיים, בתרבות ובחינוך.
כדי להמשיך בשגרה שלנו עד כמה שאפשר, עסקים רבים מצאו את עצמם עוברים לדיגיטל. סדנאות וקורסים עברו לזום,
לימודים הפכו למקוונים, ופגישות עסקיות הוחלפו במיילים, שיחות טלפון, או זום.
עסקים שלא השתמשו בדיגיטל בכלל טרם המגיפה, נאלצו לפתוח אתרי אינטרנט, ולבנות מאפס את עצמם ברשת.
הקורונה זירזה באופן ישיר את תהליך הדיגיטליזציה, שיש האומרים שהיה בלתי נמנע.
לפתע, “מי שלא שם לא קיים”, ומצא את עצמו ללא עבודה בתקופת המגיפה. אין ספק שיש לחשוב על רעיונות יצירתיים,
על מנת לשדר עסקים כרגיל, ולהמשיך לעבוד כמו בימים כתיקונם.
גם מי שלא יכול להמשיך לעבוד במתכונת החדשה, נדרש לשמור על נוכחות דיגיטלית, כדי להתכונן ליום שאחרי הקורונה.
יצירתיות ושינוי
בעוד רבים מנסים לשמר את המצב הקיים, ולמצוא פתרונות חלופיים, היו בעלי עסקים שהשתדרגו לגמרי, ולקחו את הקורונה כהזדמנות להחליף את דרכי הפעולה.
למשל, קונדיטורית שאפתה עוגות בעבר, מוצאת את עצמה מעבירה סדנאות אפייה.
לא מדובר בניסיון לעשות את אותו הדבר ברשת, אלא להחליף טקטיקה לחלוטין. הלקוחות הם אלה שמכינים לעצמם את העוגה, וחוסכים את הטרחה עבור הקונדיטורית.
שינוי זה הוא דוגמה לשינוי שהביאה איתה הקורונה, שינוי שיכול להימשך גם הרבה אחרי המגיפה.
אף אחד לא יכול לחזות את העתיד
לא כולם הופתעו מהתהליך הדיגיטליזציה שהביאה איתה הקורונה, והיו כאלה שחזו אותו מראש.
מסתבר, שעל פי מדדים עולמיים ישראל נמצאת יחסית מאחור בכל הנוגע לדיגיטליזציה, ויש לה עוד כברת דרך רבה לעבור על מנת להדביק את הפער.
בארה”ב, היו רבים שראו את הבאות עוד הרבה לפני הקורונה, והתקדמו למתווה דיגיטלי שחוסך זמן, כסף, אנרגיה, ומשפר את חוויית המשתמש.
בעולם שמתקדם בצעדי ענק, ומבוסס ברובו על תחרות, חיזוי העתיד הוא מעין “אס בשרוול”. מי שהתחיל את תהליך המעבר מ”פיזי” לדיגיטלי עוד לפני, מצא את עצמו ממשיך לתפקד בתקופת הקורונה, וממשיך להסתדר למרות הקושי.
טרנספורמציה דיגיטלית? דיגיטציה? אולי דיגיטליזציה? הכל עניין של טרמינולוגיה
בכל הנוגע לתהליכים הדיגיטליים שקורים, קיימים מונחים רבים שעלולים לבלבל אותנו – דיגיטציה, דיגיטליזציה, וטרנספורמציה דיגיטלית.
אפילו המומחים עלולים למצוא את עצמם מגרדים את הראש לנוכח השאלה – מה ההבדל בין שלושת המונחים, והאם הוא מהותי? ההגדרות חלוקות, ולפעמים גם חופפות, ובכל זאת בואו ננסה לעשות קצת סדר:
טרנספורמציה דיגיטלית – מונח זה משלב בתוכו את הדיגיטציה ואת הדיגיטליציה, ומתייחס לשניהם יחד.
טרנספורמציה דיגיטלית יורדת רובד אחד לעומק, ומתייחסת להשפעות החברתיות, וההשלכות של התהליך.
טרנספורמציה דיגיטלית תתייחס לרוב למקרים בהם החברה או העסק שינו לחלוטין את האופן בו הם פועלים, וטרפו את הקלפים על מנת להתאים לעולם החדש.
המצב החדש דורש מחברות רבות לבצע אדפטציה, ולשקול מחדש את צעדיהן.
חלק מהעניין הוא שהחברות המתחרות מבצעות טרנספורמציה דיגיטלית, ואף חברה לא הייתה רוצה להישאר מאחור, ולהעניק חוויית משתמש פחות טובה.
דיגיטציה – דיגיטציה הוא מונח כולל, שמתייחס לרמה הבסיסית ביותר של התהליך. דיגיטציה פירושה להפוך דבר אנלוגי, או פיזי, לדיגיטלי.
המונח מתייחס לתהליך הפשוט ביותר, ולא כולל בתוכו את ההשפעות, השינויים, וההתאמות הנדרשות. למשל – קביעת תורים דיגיטלית. במקום לקבוע תורים דרך הטלפון, או פיזית, כיום ניתן לקבוע תור במערכות זימון תורים באינטרנט. דוגמה נוספת היא המעבר מלימודים פרונטליים בכיתה, ללימודים מקוונים מרחוק.
דיגיטליזציה – גם מונח זה שנוי במחלוקת, אבל קיימת הסכמה שהדיגיטליזציה צוללת לעומקו של העניין, ומתייחסת להשפעות האנושיות והתהליך הארגוני שמגיע בעקבות הדיגיטציה.
אם נחזור לדוגמה של למידה מרחוק במקום למידה פרונטלית, הדיגיטליזציה תתייחס לשכר המורים, התאמת השעות לפורמט החדש, בניית אפליקציות נלוות כדי לאפשר למידה יעילה, בדיקת מבחנים מקוונים ומניעת העתקות.
כל ההתאמות שנדרשות בעקבות השינוי יכנסו תחת הגדרה זו.
אז איך עושים טרנספורמציה דיגיטלית?
המשימה מוטלת על כתפיהם של מנהלי מערכות מידע, שמספקים את המענה הטכני, יחד עם מנהלי השיווק שמספקים את המענה השיווקי.
בעוד מנהלי מערכות המידע אחראים על איך הדברים יראו בפלטפורמות הדיגיטליות, מנהלי השיווק מנסים לשים את הלקוח במרכז, ולכוון לשינוים דיגיטליים שישפרו את חוויית הלקוח. גם מנכ”ל החברה יהיה מעורב כשמדובר טרנספורמציה דיגיטלית, והסיבה לכך היא מידת החשיבות וההשפעה שלה על עתיד החברה.
תהליך הטרנספורמציה דיגיטלית נמצא בעדיפות עליונה אצל רוב החברות, ודורש את מעורבותם של מספר גורמים בחברה שיעבדו יחד בשיתוף פעולה.
העצמת חוויית הלקוח
אחת המטרות הבסיסיות של הטרנספורמציה הדיגיטלית היא לשפר את חווית הלקוח. כיום לקוח יכול לבצע בלחיצת כפתור את מה שפעם היה דורש ממנו להתקשר, או חס וחלילה לצאת מהבית.
זו הסיבה שמחלקות השיווק מעורבות בתהליך, שכן מדובר באקט שיווקי לפני הכול.
בסופו של דבר, חברה שתציע ללקוח חוויה נוחה, נגישה, זמינה וידידותית למשתמש, תזכה באהדתו באופן מיידי. אנחנו כצרכנים, נעדיף לבחור תמיד באופציה הנוחה ביותר והמשתלמת עבורנו.
האתגרים שעומדים בפנינו בתהליך הטרנספורמציה דיגיטלית
שינוי הוא אף פעם לא פשוט, למרות שאנחנו יודעים שהוא יביא איתו רק דברים טובים.
עבור עובדים ותיקים, קיים קושי לשנות את אופי העבודה אחרי שנים ארוכות, ולעיתים קשה להם לגלות את אותה מידה של גמישות כמו לעובדים החדשים. בחלק מהמקרים הטרנספורמציה דיגיטלית יכולה להיות בדמות מספר שינוים קלים והתאמות, ואילו במקרים אחרים היא יכולה לשנות את אופי העבודה מן הקצה אל הקצה.
השינוי לרוב מתבטא באופן בו פונים ללקוחות, נותנים שירות, ומוכרים להם את השירות או המוצר. תהליך ההטמעה יכול להוות איום על עובדים רבים, שמבינים שהעבודה שלהם לא הולכת להיראות אותו דבר.
נולדו דיגיטליים
קיימות חברות רבות ש”נולדו” דיגיטליות, ולא מתמודדות עם הצורך בשינוי. המעבר לדיגיטל תופס חלק נכבד מסדר היום של חברות רבות, אך עבור חברות דיגיטליות הטרחה נחסכת.
דוגמה לחברה דיגיטלית היא אובר, שאין בבעלותה נכס פיזי, אלא דיגיטלי בלבד. מדובר בעסק שמציע את ה”פלטפורמה”, כמו בוקינג, פייסבוק, AirBNB וכן הלאה.
אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור
עבור חנויות בגדים רבות, תקופת הקורונה הייתה מעין קריאת השכמה. חנויות בגדים רבות עברו לחנות אונליין, ואיפשרו לקהל לקוחותיהם לרכוש את הבגדים האהובים גם בתקופת הסגר.
עבור חלק מהחנויות, השינוי של תקופת הקורונה השפיע בצורה חיובית.
במקום להעסיק מוכרים, לשלם חשמל, שכירות, לסדר את הבגדים בתצוגה, ולהזמין כמויות רבות של בגדים בלי לדעת אם יש ביקוש – כיום בזכות החנות הוירטואלית, המצב השתנה לחלוטין.
החנות הדיגיטלית דורשת לשים את הפוקוס במקומות אחרים, כמו שיווק נכון לקהל היעד, נוכחות ברשתות החברתיות, יצירת מעורבות בפלטפורמות שונות. עבור חלק מהחברות מדובר בחיסכון כלכלי, שיאמצו גם אחרי שהמגיפה תעלם מן העולם.
אז מה יהיה ביום שאחרי הקורונה?
מומחים רבים מהרהרים בשאלה מה יהיה הלאה, ביום שהמגיפה תעבור. תקופת הקורונה היא זמן מעולה להיעזר באנשי מקצוע ולבצע את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בהקדם.
כולנו יודעים ששום דבר לא יחזור להיות אותו דבר – מי יודע, אולי זה לטובה.
